רוממות אל על תהילים יז:ג

1והוא כי הלא בחנת לבי כי מאז אמרתי חנני ה' בחנת לבי וידעת כי לא היה בלבי שלא לעמוד בנסיון כי אם שלם בעצם כלומר כי אחרי כן סיבה אחרת היתה ולא ממנו כאשר יפרש בדבריו ושמא תאמר אע"פ כן הלא אם הלב היה טוב הלא הנגלה היה בו חילול השם והוא עון גדול והיה לך לחוש לבלתי התפתות הנה מה אעשה ואתה עם היות שבחנת לבי וראית כי שלם היה אז לעמוד בנסיון שהיה לך בזכותי זה לעזרני שלא יודע ולא יתחלל שם שמים אדרבה עשית מה שעל ידו נתפרסם שהוא כי פקדת לילה הוא מלאך הממונה על הריון שלילה שמו ונתת לה הריון שע"י כן הי' הפרסום שאם לא לא היה חילול ה' כי לא היה נודע היות אני ושמא תאמר אם היה לבי טוב איך לא קיימתי הלא הוא כי צרפתני כו' והוא כי יש בחינה ויש צירוף כמפורש אצלנו על מאמרם. ז"ל על פסוק זהב וכסף ונחשת. זהב זה אברהם שנבחן כזהב וכסף זה יצחק שנצרף ככסף והוא כי יש בחינה שהוא להניח הדבר אל מהות האדם להראות העמים את לבו כמי שבוחן הזהב באבן בוחן להראות כי הוא זהב טוב אך צירוף הוא להתיך באש בכל עוז עד הפריש הסיגים כלם לצד אחד כלל הדברים כי בוחן הוא קל מצירוף אמר לפי הנראה לי הוא כי בחנת לבי וראיתני שלם ואם אינו כן אלא שצרפתני צירוף עצום וירדת לעומק לבי יותר מאשר השגתי אני בעצמי וראיתי שאל תמצא בי עמוד בנסיון על כל זה אתה ה' שרגלי חסידיך תשמור היה לך לעזרני מאז לעשות שזמותי לאמר בחנני ה' כו' שבל יעבר פי. ולבא אל הענין נזכיר מאמרם ז"ל לא היו ישראל ראוים לאותו מעשה ולא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא שאם חטא יחיד אומרים לו כלך אצל דוד ואם חטאו רבים אומרים להם לכו אצל ישראל והענין הוא לבל יתייאשו מן התשובה. והלא כמו זר נחשב מאמרם זה כי האם יחטיא הוא יתברך את ראובן למען יתוקן שמעון ומה גם את הרבים. ועוד שהלא הבא ליטמא פותחין לו אך לא מחטיאים אותו. ועוד שאם כן לא ישראל בעגל ולא דוד בחטאו בני עונש על אשר עשו ואדרבא הוא יתברך הכביד בישראל וימותו ע"י בני לוי וע"י ההשקאה וע"י המגפה ונשאר לכל פקידה ופקידה שבכל דור וגם דוד לולא וידוייו ע"י נתן הנביא היה מת בחטאו וגם מת הילד והוצרכה כמה תשובה. ולבא אל הענין נדקדק לשון אומרו לא היה ראוי. אך הנה למדונו רז"ל כי אפילו בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמם לא כל שכן כי אם רגלי חסידיו ישמור שמרחיקם ית' מן החטא וא"כ יקשה מה זה היה שלא עשה כן הוא יתברך להציל את ישראל ואת דוד מן החטא ולא תצא תקלה מתחת ידן על כן היה מקום לומר אליו קדמה לישראל עבירה קודם למעשה העגל שאותה עבירה היתה גוררת עבירה זו ולא הניחה מקום להרחיקם מן החטא הוא ית' רק להניחם מסורים אל היולאניות הבחירה ככל אדם שפותחין לו וכן בדוד היה מקום לומר אולי קדמה לו עבירה על ידי כן היה ראוי לגרור לו עבירה זו באופן שע"י כן לא הרחיקו ית' מן החטא כי היה ראוי לאותו חטא על כן אמר כי לא כן הוא כי הנה לא היו ישראל ראויים לאותו מעשה מחמת איזו עבירה שהקדימו שעליה היו ראוים לעשות המעשה ההוא ולא ירחיקם ממנו ויעזרם הוא יתברך לבל תצא תקלה מתחת ידם וכן לא היה דוד ראוי לאותו מעשה שלהיותו ראוי ליעשות על ידו מחמת קדימת עון לא תמכו בידו שלא תבא חטא זה על ידו אלא אם יחטא יחיד אומרים לו אל תתייאש מן התשובה כי הלא כלך אצל דוד כי אחר שהוא חטא אל תתמה על עצמך כי לא יגעל בך הוא יתברך כלל הדברים כי בשביל יחיד אם יחטא הניח הוא יתברך את דוד בחפשיות בחירתו ולא עזרו לבל תצא תקלה זו מתחת ידו: