רוממות אל על תהילים יט:ב

1ונבא אל הענין והוא כי בא דוד להשיב על דבר יפול לב אדם עליו להקשות ולומר מה זה היה כי משלשת העולמות השנים בטוחי השגת גדר שלמותם כי השמים הם עולם המלאכים מספרים למעלה כבוד אל בשירי זמרה שישוררו לפניו ית' והרקיע שהוא כל עולם הגלגלים ככתוב בהקדמה שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות גם הוא משיג שלמותו שהוא שע"י תנועת גלגליו מגיד היות העולם מעשה ידיו והוא מאמרם ז"ל היאך הכיר אברהם את בוראו כי הסתכל בשמש ואמר אולי זה הוא אשר ברא העולם וכשראה שהחשיך והאיר הירח אמר אולי זה הוא כשראה שגם גמר גבולו ושב השמש כו' אז אמר אין אלו אלא שמשים מתחת ידי אשר ברא את העולם כי הוא ית' עשהו ויכוננהו ע"י מאורות להאיר על הארץ ולשלשל ע"י עולם המלאכים ועולם הגלגלים אשר חפץ לעשות בעולם נמצא כי מעשה ידיו מגיד בעולם הרקיע כאשר ע"י כן הכיר אברהם היות העולם מעשה ידיו ית'. הנה כי שני העולמות מהם לא נעדר השגת שלמותם עם היותם הכנה אל צורך העולם השפל ואיככה נוכל וראינו שהשני עולמות שהם הכנה אל העולם השפל בטוחים השלימות והארץ שממנה עשה ית' עיקר להיות לו דירה בתחתונים ע"י כשרון בני האדם הם בלתי בטוחים להשיג שלמותם ולהשרות שכינה על הארץ וגם לא להשלים נפשם כי אדרבא כלם התעתדו לחטוא ע"י יצרם הרע ועונותיהם יהיו מבדילים בינם לקונם ומי זאת הנשמה לו ית' הבאה למטה תשוב אל האלהים אשר נתנה כמו שנתנה על כן להשיב על דבר זה בא דוד ואמר במזמור הלזה הנה השמים שהם עולם המלאכים הם מספרים כבוד אל שהוא שלמותם כמדובר וכן מעשה ידיו מגיד הרקיע שהוא עולם הגלגלים שגם זה עיקר שלמותו כמדובר וממוצא דבר יצא עתק איך יהיה הכל בעבור האדם שבעולם השפל והוא קרוב אל ההפסד מאל השכר על כן כהתימו מלדבר בפסוקים הבאים ענין הגיד הרקיע מעשה ידיו בא להשיב על זה ואמר תורת ה' תמימה כו' שהוא תיקון הדבר כאשר יבא ביאורו בס"ד:

2או שיעור הענין בדרך אחרת והוא כי הנה לגודל רוממותו ית' הלא יפלא היות העולם הלזה החומרי מעשה ידיו ועל כן כמס מהפלוסופים מגשימים אלהותו חלילה וגם בהם אשר יאמרוהו למזמה לומר כי על השמים כבודו ולא יראה יה אשר בארץ מתחת חלילה אך אנו עם בני ישראל נוחלי תורת משה מאמינים בני מאמינים כי על גודל רוממותו לא יעצרנו הגשם אשר לעולם הלזה מהיות נעשה במאמר פיו ית' ומהיות השגחתו על כל פרטי פרטיו וזה מאמר דוד הנה על רוממות אל אין אנו מספיקים לספר אך השמים הם עולם המלאכים מספרים כבוד אל כי הגשם חלף מהם ואיננו וישיגו מכבודו יותר ממנו ולפי הכרתם יעלה מוראם כמאמרם ז"ל מהפלגת הזיע וחלחלה אשר יאחזום באמרם לפניו קדוש עד שמזיעת חלחלתם נהר די נור נגיד ונפיק מתחתיהם הנה כי רם ה' ועל השמים כבודו אך לא נחליט חלילה השגחתו מן הארץ הלזו העכורה כי הלא לעומת זה הנה מעשה ידיו מגיד הרקיע כי עולם הגלגלים בתנועותיו יגיד כי מעשה ידיו הוא העולם כאשר למד אברהם כמדובר וגם מאורות כי המאורות שברקיע השמים הם להאיר על הארץ ואם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ומה גם כי ע"י תפלת הצדיקים ירד הגשם והשלג מן השמים הנה יורו כי הארץ מעשה ידיו המה: