עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryרוממות אל על תהילים

רוממות אל על תהילים כד:א

רוממות אל על תהילים · Romemot El on Psalms 24:1

Open in the reader →

1לדוד מזמור כו'. ראוי לשים לב מי לא ידע כי לה' הארץ ומלואה. ב' למה כפל ואמר תבל ויושבי בה. ג' למה שינה שבארץ אמר ומלואה ובתבל לא אמר רק יושבי בה. ד' אומרו כי הוא על ימים יסדה כי איך היא על ימים. ה' כי מלת כי טבעה ליאמר על נתינת טעם ואיך יצדק בזה. ו' אמרו ועל נהרות יכוננה כי הלא כמה מדינות בעולם שאינן על נהרות. ז' איך יתייחס לזה אומרו מי יעלה בהר ה'. ח' כי הנה שאלה זו כבר נאמרה באמרו ומי ישכון בהר קדשך וגם למטה שינה הלשון. ט' כפל אמרו ומי יקום כו'. י' שהתחיל בהר וסיים במקום וכן התחיל בעליה ויצא בקימה. י"א אמרו נקי כפים כו' למה תפס תארים אלו מזולתם. י"ב אומרו אשר לא נשא לשוא נפשי האם שבח הוא שלא נשבע לשוא או שלא נשבע למרמה. י"ג כי תחלה מתחיל בחסידות באמרו נקי כפים ובר לבב ואחר כך יצא בהעדר עבירה באמרו אשר לא נשא כו'. י"ד כי אמרו ולא נשבע למרמה הוא ענין אשר לא נשא כו' ולמה הוכפל וגם כי בכלל אמרו לא נשבע למרמה היה אשר לא נשא לשוא ואם כן לשתוק מראש הכתוב. ט"ו אמרו ישא ברכה כו' כי הנה לא שאל מתחלה מי הוא הראוי לישא ברכה וצדקה כי אם מי יעלה בהר ה' וכבר פירש ואמר שהוא אשר הוא נקי כפים כו' ואם כן מה ענין אמרו ישא ברכה כו'. ט"ז אמרו מאלהי ישעו שהוא מיותר אחר שכבר נזכר ה' בכתוב. י"ז אמרו זה דור דורשיו כי הוא משולל הבנה וקשר. י"ח אמרו מבקשי פניך יעקב כי יעקב מאן דכר שמיה ומי הם מבקשי פניו ולמה יבקשוהו. י"ט למה לא הזכיר את אברהם ואת יצחק וגם אמרו סלה הוא מיותר. כ' אומרו שאו שערים כו' איך יצדק נשיאת ראש בשערים ואיך יתקשר עם הקודם ולרז"ל שפירשו על שער בית המקדש להכניס הארון ודבר ברוח קדשו גם לעתיד גם לפי זה הוא בלתי מקושר אל הקודם. כ"א אמרו והנשאו פתחי עולם שהוא כפל ענין ובמלות שונות שהם שתי קושיות למה כפל ענין ולמה במלות שונות כי נכנס בשערים ויצא בפתחים נכנס בשאו ויצא בהנשאו ובשערים לא אמר שערי עולם כי אם בפתחים וגם איך יצדק ראשים לשערים ולפי הנראה מרז"ל שהוא על כניסת הארון יותר היה צריך להתרחב השער מלהגבה קומתו. ועוד כי לדעתם לא היל"ל שערים כ"א שער כי אחד היה. כ"ב אמרו מלך הכבוד מה ענין התואר הזה פה. כ"ג אמרו מי זה מלך הכבוד מה זה שאלה מי לא ידע כי הוא ה'. כ"ד מה המה כל התארים האלו ה' עזוז וגבור. כ"ה אמרו ה' איש מלחמה כי הלא בכלל היותו עזוז וגבור הוא וגם למה חזר להזכיר את השם ולא אמר ה' עזוז וגבור גבור מלחמה וגם לא היה צריך להזכיר מלת גבור פעם שנית. כ"ו למה חזר ואמר שאו שערים כו' פעם שנית. כ"ז אמרו למעלה והנשאו ופה ושאו. כ"ח אומרו מי הוא זה מלך הכבוד והרי שאל זה והשיב מי הוא ולמה חזר לשאול. כ"ט אמרו פה מלת הוא מה שאין כן למעלה ל' כי תשובת שאלה זו היתה למעלה ה' עזוז וגבור כו' ופה אמר ה' צבאות וגם אמרו כאן סלה מה שלא אמר למעלה. אמנם הנה רז"ל דרשו פסוקים אלו מי יעלה כו' נקי כפים כו' ישא ברכה כו' כלם באברהם ויש דרש אותם ביעקב. וראוי לדעת מה שייכות יש להם במזמור זה ולמה בין למר ובין למר לא נזכר יצחק.

2והנה לבא אל הביאור נזכירה מאמרם ז"ל על מעלת ארץ ישראל באמרם כי תחלה ברא הקב"ה ארץ ישראל ואחר כך את ח"ל שנאמר עד לא עשה ארץ וחוצות. עוד למדנו מדברי חז"ל במקומות נפרדים כי אין אויר העולם פנוי כי אם מלא כחות משוללי גוף ועל כן ארז"ל כשהצדיק מהלך בדרך מלאך מכריז לפניו פנו מקום לדיוקנו של מלך אלא שאינו דומה הכחות שבא"י שאוירה קדוש לאשר באויר ארץ העמים כי של ח"ל הם חיצונים. עוד נקדים הקדמה שנית והוא כי בית ראשון נבנה בזכות אברהם ובית שני בזכות יצחק ובית שלישי בזכות יעקב והוא ענין מאמרם ז"ל אברהם קראו הר שנאמר בהר ה' יראה יצחק קראו שדה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה. יעקב קראו בית שנאמר כי אם בית אלהים כאשר ביארנו ענין המאמר במקומו כי על שם שהבית ראשון היה עתיד ליחרב וליעשות הר קראו הר מתחלה על שם סופו ועל שם שהשני היה עתיד להיות שדה נחרש קראו שדה ועל שם שהג' הוא קיים לעד על כן יעקב קראו בית כי בית נאמן וקיים יהיה ומה גם כי רוחני הוא וקדוש יהיה מן השמים. עוד ידענו מרז"ל כי גדול היה כבוד הבית הראשון שהיה על צד חסד לאברהם מן השני שעל ידי פחד יצחק כי חסרו בו חמשה דברים בבית השני גדולי האיכות ובכללם ארון האלהים אך השלישי עולה על כולם. עוד הקדמה שלישית מפורסמת והוא כי עיקר השראת שכינה בארץ אינה באהל או משכן כי איזה בית אשר יבנו לו יתברך אך העיקר הוא ברוח האדם באדם כמאמר הנביא היכל ה' המה והוא מאמר הכתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ולא נאמר בתוכו והוא כי רוח אדם בקרבו קדושה וחלק אלוה ממעל היא ובה תמצא לה שכינה מנוח ואגב נפשות הצדיקים הנמצאים בעיר תשרה בבית המקדש כי קדושת נפשות עם בני ישראל ימשיכו איכות קדושת בית המקדש על מעלה או של מטה ויוכן לשכון בו שכינה וכמאמרנו על פסוק ירושלים הבנויה כו' והוא מאמר שלמה באמרו בנה בניתי בית זבול לך שהוא שבנה שני בנינים כי גם בזה הוא ב"ה של מעלה שהוא בית זבול ועל כן היו עומדים צפופים ומשתחוים רווחים כי איכות בית המקדש של מעלה שהיה שורה למטה היה מכיל אותם כמדובר אצלנו במקומו:

3ונבא אל הענין והוא כי בא דוד להעמיד שורש השראת שכינה בארץ הלזו העכורה בל יאמר איש כי רם ה' ושפל גדר הארץ לשכן יה אלהים כי חומר עכור היא ומהלך שבילי הדעת הנפסדת הזאת יפנה אל קשה הימנה כי ממנה יצא פרי כחש חידוש העולם באמרם כי איזה הדרך הלך רוח ה' לפעול פעולה גשמית במעבה האדמה על כן תחלת דברי פי המלך דוד טרם ידבר בהשראת שכינה על הארץ ייסד פנת יקרת סברת חידוש העולם על תלה וממנה אל ענין השראת שכינה בארץ כי היא מערכה אל הדרוש הלזה:

4והחל ואמר לה' הארץ ומלואה היא ארץ ישראל הנקראת במקרא ארץ סתם כי היא הארץ הידועה ואמר כי בה החל והיא העיקר שהיא מאיכות קדושה ואין צ"ל היא ויושביה כי אם גם מלואה שהוא כל כחות שבאוירה המשוללי גוף גם הם מה' המה כי אינם כחות טמאים לבלתי ייחס אותם לו יתברך אך שאר העולם הנקרא תבל איני אומר ומלואה כי כחות חיצונים המה כי אם תבל ויושבי בה הם בני האדם כי גם שלשם אלהי ישראל בלבד יכונה עם כל זה גם כל הגוים ברואיו ית' המה: