רוממות אל על תהילים כו:ב

1בחנני ה' כו' כי אעמוד בנסיוני. אמנם לפי פשוטו של מקרא באמרו בחנני ה' כו' יורה כי ידברו הכתובים על עת בא דברו לפניו ית' לאמר לו שיאמר לו אלהי דוד כאשר יאמרו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ואמר על תשובתו ית' בחנני ה' כלומר גם אני כהם:

2(א) ולפי זה יאמר שפטני ה' כו' ע"ד מה ששמעתי אומרים על פסוק והיה ה' לי לאלהים שאמר אז אהיה כ"כ מתנהג בחסידות שגם שאפילו מדת הרחמים יהפך לי לאלהים שהוא דין לא אירא וזה יאמר פה שפטני ה' שגם ה' יתהפך לו לדין ולא אירא לבלתי היות זכאי בדיני זה והוא כי לא גרעתי מהאבות לכנות שם אלהותך עלי כי הלא אני בתומי הלכתי כו' והוא כי הלא יתרון האבות הוא שלא היו צריכים סעד לתומכם כנח שנאמר בו את האלהים התהלך נח כי היה צריך סעד לתומכו אלא שמעצמם מתהלכים לתומכם כד"א התהלך לפני אשר התהלכו אבותי לפניו וגם אני כהם כי אני בתומי הלכתי שלא הוצרכתי סעד לתומכי כי אם בתומי של עצמי הלכתי וגם לא היה פחד אם תכנה אלהותך עלי גם בחיי אולי אטה אשורי מני הדרך הטובה שע"כ אין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים כי הן בקדושיו לא יאמין וזהו ובה' בטחתי לא אמעד באופן שתוכל לכנות שמך עלי לומר אלהי דוד כי לא אמעד.

3(ב) ואם בחנת אותם בחנני ה' גם אני ונסני והוא מה שכתבו בפ' וירא על מארז"ל על פסוק ה' צדיק יבחן שהביאו ב' משלים א' לקדר שעל הקדרה שיודע שהיא בריאה מכה בה ומשל הפשתני שכשפשתנו יפה מכה בו שמשתבח כו' כי לאחד מב' סבות ינסה יודע תעלומות את הצדיק או להראות את העולם צדקתו כקדר כי מכה בקדרה השלימה שיראו הרואים ויקנו אותה. ב' למען צרף אותו להשביחו כי מאז ישאר יצרו נכנע לפניו ועוד לא ירים ראש לעצור כח להחטיאו עוד ואמר דוד בחנני שהוא המציאות הראשון שהוא כאבן בוחן שיבחנו בה הזהב והכסף להראות את העם את יופי הזהב והכסף ופירשו ז"ל נסה את אברהם לשון נשיאות שהסמ"ך תתחלף בשי"ן בקש הקב"ה לנשאו בעולם שידעו צדקתו וזה יאמר בחנני ה' באבן בוחן ונסני כד"א נסה את אברהם שהוא לנשאו ע"י מה שיבחן בזה וזהו ונסני שיהיה הבוחן לנשאני כאשר היה באברהם כמ"ש ז"ל שעשה למען הודיע צדקתו את העולם ואם עדיין צריך לצרפני הוא מן הבחינה השנית וגם צרפה כו' לומר אם כבר צדיק אני בחנני ה' ואם עדיין צריך צרוף צרפה שני דברים א' כליותי שאדמה לאברהם שארז"ל שהיו שתי כליותיו נובעות חכמה וגם לבי לבלתי הרהר בשום דבר שהוא צד שוה בכל שלשת האבות: