רוממות אל על תהילים כח:ט

1אך על כל זה לא על הנוגע אלי אני עושה שאבחר בעוז מפני הכבוד שאהיה רועה ישראל כי מי יתן תושיעם ותהיה אתה הרועה ולא אני וזהו הושיעה את עמך הם ההמון וברך את נחלתך הם הנבחרים תבא להם הטוב גם שלא אהיה אני הרועה אותם כ"א ורעם ונשאם אתה עד העולם כי על היותם עמך ונחלתך אני עושה לא על היות לי רוב עם הדרת מלך שאני המלך ורועה אותם כי מי יתן תושיע את עמך מיצרם הם ההמון הבלתי צדיקים וברך את נחלתך גם שאתה תרעה אותם ולא אני כ"א ורעם כי נחלתך ועמך המה וירויחו שעל ידי כן תנשאם עד העולם:

2(ב) ובמה שסדר התפלה היא התפלל ואח"כ מתחנן מעט כמ"ש הרמב"ם ז"ל יאמר אל תאחר מלשמוע התחנה אחר התפלה כ"א שמע קול שאחר השועה מאז שאני משוע אליך ולא מסוף השועה כ"א בנשאי ידי שהוא בתחלת השועה:

3(ג) והשועה היא שבהיותי בורח ונמשך אצל פנים חדשות תמיד אל תמשכני עם וכו' דוברי שלום ורעה בלבבם פן אבטח בם ואלכד כענין בעלי קעילה שהיטיב להם ואמר ה' שיסגירוהו:

4(ד) ואל תאמר כי דרכך להאריך עד שלשים ורבעים זה היה אלו שאלתי לשלם כל רעתם אך מתרצה אני בתת להם כפעלם ותניח מחשבתם וגם כפעלם בכ"ף הדמיון ולא ככל מעלליהם רק כרוע היוצא אל הפועל ממעלליהם בלבד וגם אשר לא עשו ע"י אחרים רק כמעשה ידיהם בלבד אך בזאת שלא תאריך עד דור אחר רק השב גמולם להם בעצמם:

5(ה) וגם לתועלתם כי הם עצמם לא יבינו פעולות ה' כו' שמה שמטיב להם הם חושבים שבונה אותם ואינו כן רק שיהרסם להשמדם עדי עד ולא יבנם כאשר חשבו הם:

6(ו) וברוך ה' כי שמע קול תחנוני מאז שועי אליו והשאר מעין הקודם: