רוממות אל על תהילים ד:ט

1בשלום יחדו כו' אמר רב אני שמח ובוטח ע"י ראותי טוב אויבי שלא בלבד לנפשי יופלג טובה לעה"ב כי אם שבשלום יחדו בגוף ונפש אשכבה ואישן שהוא הנודע מרז"ל שדוד מלך ישראל חי וקים שאם הוא אינו אלא שיהיה גופי לבדד בקבר אלא שיבטח מלשלוט בו רמה ותולעה זה בלעדי מה שנתת שמחה בלבי ידעתי כי אתה ה' אם אהיה לבדד בקבר לבטח תושיבני:

2או יאמר הלא אמרתי כי אני במדת הדין ואויבי במדת רחמים בוטח אני ע"י מה שנתת שמחה בלבי שבשלום יחדו השתי מדות מדת הרחמים ומדת הדין יחד שהוא אשכבה עם אבותי ואישן שתהיה שינה ולא מות כי אתה ה' בעל הרחמים לבדד בלי מדת הדין ידעתי כי לבטח תושיבני בלעדי זה:

3או יאמר בשלום יחדו כו' והוא מה שכתבנו על מאמרם ז"ל בב"ר שעל ידי מה שמראה לצדיקים בעת מיתה מתן שכרן הרוחני בעוד שעדיין הנפש בגוף באחדות אחד נפשם שבעה והם ישנים כי הנפש שבעה מרוב טוב שכרה שמראים לה והחומר נהנה שע"י היתרון שמגיע לנפש עודנה מלובשת בחומר קונה החומר קדושה לבלתי יפסד בקבר ולהיות כישן ולבלתי שוב אל העפר עד שעה אחת קודם תחיית המתים ולכן נקראו הצדיקים ישני עפר. וזה יאמר בשלום יחדו כלומר ע"י השלום שיש לי טרם אמות בהיותי עדיין יחדו בגוף ונפש ע"י היתרון ההוא הנקרא שלום שהוא שפע מקשר הגוף והנפש אשכבה עם אבותי ואישן שאתיחס לישן ולא למת כי אתה ה' גם אחר צאת הנפש שאשאר לבדד לבטח מעפר רמה ותולעה תושיבני ע"י מה שהראיתני בהיותי יחד עם הנפש כי אהיה כישן:

4או יאמר במה שידענו כי הנפש היא על הקבר שנאמר ונפשו עליו תאבל. עוד הודיעונו רז"ל שכשעלה שמואל מקברו ע"י בעלת אוב העלה את משה עמו מפחדו שמא היה יום הדין ולקחו עמו שיעיד שקיים כל מה שכתוב בתורה. ונבא אל הענין אמר איני כרשע שנפשו עליו תאבל ואינו בשלום עם הגוף כי אם בשלום יחדו הגוף והנפש שעל הקבר אשכבה ואישן הגוף כי במה שאחר הקבר שהוא דין שאחר התחיה לא ארגז כאשר היה מתרגז שמואל שקרא למשה שיעיד עליו שקיים הכל אמר שבהיותו בקבר לא יירא מזה כי ה' לבדד בלי עזר כנגדו לבטח מהעתיד תושיבני בקבר ולא אצטרך להעזר מזולתי:

5או יאמר הנני רדוף משאול מחוסר מנוחה ואיני חפץ רק שבשלום יחדו עודנו חי אני והוא אשכבה ואישן ואין מחריד כי ידעתי שאחרי מותי ואהיה לבדד שאתה ה' לבטח תושיבני:

6או יאמר מזה העולם אקח מופת אל אשר יהיה אחרי מותי שאם בעה"ז בשלום יחדו אשכבה אדע שאתה ה' כשאהיה לבדד בקבר שלבטח תושיבני: