רוממות אל על תהילים מ:ג

1ועוד שלישית והיא מעין יציאת מצרים שעברת אתה ה' בעצמך שנאמר ועברתי וכו' וכמו שאמרו ז"ל אני ולא מלאך אני ולא שליח אמר כי כן עשה לי השם הנז' כי ויעלני מבור שאון הוא גלית הדבק בע"א והוא בור שאון שהיה משמיע קול שאון חירופים כלפי מעלה חלילה הנה משם העלני הוא יתברך בעצמו ולא ע"י שליח וגם ממקום טומאה אחר הוא מתוך טיט היון הוא מאכיש אחיו של גלית וזהו מטיט היון שאכיש היה טיט של היון של בור הנז' הוא גלית כי אחיו היה וגם משם העלני בעצמו ועוד רביעית והיא ויקם על סלע רגלי כו' והוא על סלע המחלקות והענין כי ברודף שאול אחרי דוד ואנשיו והיה דוד על הסלע שבמדבר מעון כי שם נאמר וילך שאול ואנשיו לבקש ויגידו לדוד וירד הסלע וישמע שאול כו' וילך שאול מצד ההר כו' ומלאך בא אל שאול לאמר מהרה ולכה כי פשטו פלשתים על הארץ וישב שאול מרדוף כו' על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות והנה אין ספק כי בשמוע דוד כי שאול היה סמוך לו והוא עודנו עומד על הסלע כי ודאי מת לבו בקרבו ולא היו רגליו מתנשאים מעל הארץ מרפיון הלב פן יהרוג ויהרג ואם היה נשאר במקומו ולא היה יורד מהסלע היה מגיע אליו שאול והיה נופל בידו טרם הגיע המלאך אל שאול לאמר מהרה ולכה כי פשטו פלשתים כו' אך מה' יצא שנתן כח והתעוררות את דוד לישא את רגליו לרדת מהסלע אשר על כן בא לו שאול אל עבר ההר לסבב את דוד ואנשיו ובהתארך הדבר בין כך ובין כך מלאך בא אל שאול וישב מרדוף אחרי דוד וינצל ועל כן אמר דוד לולא השם הגדול שהיה לי אשר נתן חיות ברגלים חשובות כמת להתנועע ולרדת מהסלע הייתי מת וזהו ויקם על סלע כו' כי לא היה כח ברגלי לינשא ללכת לולא ה' שהקים בהיותם בסלע רגלי ועצרו כח ללכת באופן שנתארך הפגישה אל המלאך שבא אל שאול והחזירו מאחרי דוד ומי הקים רגלי בסלע מי שהוא כונן אשורי מאז נתן כח והתכוננות ברגלי לפסע בילדותי כלומר כי כך היה פלא זה כאשר מאז כונן אשורי כי גם פה לא הייתי עוצר כח להלך על רגלי לולא ה' היה לי ויקם על סלע רגלי כמדובר: