רוממות אל על תהילים מט:ה

1לכן מה שאטה אזני לשמוע מאשר דבר פי להשמיע אל כל יושבי חלד אינם החכמות כי לא כלם ישכילו אותם רק אטה למשל אזני אשר אשמיע אותו במזמור זה ולהיות כי הנושא שאני בא לדבר יתן עצבת ופי ידבר בדאגה ובשממון והרוח החדש צריכה שמחה על כן אפתח לפחות פתח דברי בכנור ושמחה חידתי. או שיעור הענין אם תראוני מזמר וקינה מבעי' לי אינו כי אם אפתח בכנור פתיחה בלבד חידתי להחזיק ברוח הקדש שצריך שמחה כנגן המנגן:

2(ג) או יהיה שיעור הכתובים בשום לב אל אמרו משל וחידה מה הוא שהוא ואל מי אמרתי שמעו והאזינו כלכם הלא הוא יחד עשיר ואביון שהוא שתשמעו העמים ותאזינו יושבי חלד שאני ממשל משל שיחד הם בויכוח עשיר ואביון והמשל וחידה הוא כאלו שניהם עשיר ואביון בויכוח:

3(ד) וגם שפי יכול לדבר חכמות והגות לבי תבונות נוספות על החכמות שיצאו מפי ולא למשל משלים וחידה הלא הוא כי שמוע הזכיר המותה אין דרך אנשים לחפוץ לשמוע:

4(ה) לא בלבד המון עם כי אם גם אני המוכיח אמרתי אטה למשל אזני והוא לומר כי אין צ"ל המון העם שלא יטו אל דברי חכמות ותבונות לדבר כזה כי אם אפילו אני כי חכם לבי אטה למשל אזני יותר מאל החכמות לקבל מוסר ועל פי דרכו אומר כי לא לייסר אתכם אני בא ולא לי אדרבה את עצמי אני בא להוכיח ועל כן יותר אטה אל המשל אזני מלדבר חכמות כלומר ועל כן נשאתי משל וחידה כאלו עשיר ואביון מווכחים יחד ולהורות היותי עצב ומבקש גם לעצמי הנהגה ומוסר להתנהג וגם למען קרב לשמוע דבר זה להטות אזני אמרתי אפתח בכנור חידתי: