רוממות אל על תהילים נ:א
רוממות אל על תהילים · Romemot El on Psalms 50:1
Open in the reader →1מזמור לאסף כו' כללות כוונת המזמור להסיר תועה מלב שוגה ומפתי הרואה את כל החרדה אשר חרד ה' לארצו ועל עמו כי בחר ה' בציון ויבחר בעמו ויתן לנו תורה ומצות וחלק רב מהן תלויות בארץ כי הלא ימצא מקום תועי לבב להרהר ולומר אנה עזב את שאר עולמו ממזרח שמש עד מבואו וכל שבעים אומות אם יוצר הכל הוא ויבא לחשוב כי אין אלהותו חלילה רק בארצו ועמו אך שאר ארצות ויתר גוים אדונים לאלה זולתו ית' והיה להם למופת כי הלא כאשר מרדו בו בענין העגל למה לא החליפם באומה אחרת אם כלם שלו וגם אותם לא כלה על המירם כבודו בתבנית שור אוכל עשב כי אם אדרבה עשה להם משכן וישאל מהם קרבנות ריח ניחוח לפניו ואשר כל העולם כאין נגדו והכל שלו למה לא יכלם על מרד גדול כמוהו וגם מי שלו תבל ומלואה יחפוץ בשור או כשב או עז מישראל על כן לטהר לב עם בני ישראל מטומאת הרהורי עבירה זו הקשים מעבירה בא אסף ברוח קדשו ויאמר דעו אפוא גדולתו יתברך כי הלא לא לצרכו חלילה ברא העולם כי אם בתורת חסד עם ברואיו כענין עולם חסד יבנה והראיה כי שיתף מדת רחמים עם מדת הדין ולא בראו במדת הדין למען יהיה לו מקום לרחם על ברואיו כמאמרם ז"ל כי מתחלה עלה במחשבה לברא העולם במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים שיתף בו מדת רחמים וזהו אומרו בראשית ברא אלהים ואח"כ הוא אומר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים והוא ככתוב אצלנו כי מאמר בראשית עם היות כי בראשית נמי מאמר הוא עכ"ז לא נאמר ויאמר כי על המחשבה ידבר אך בצאת הדבור כד"א בדבר ה' שמים נעשו היה בשיתוף שם הרחמים גם הוא וזה מאמר אסף ברוח קדשו הנה אל שהוא מדת החסד כד"א חסד אל כל היום הנה היה ראשית הכל ותכלית הבריאה כי עולם חסד יבנה ועל כן אלהים שהוא מדת הדין נשתתף עם שם הרחמים כדי לדבר דברו לברא כד"א בדבר ה' שמים נעשו עם היות שהמחשבה היתה לברא בדין וז"א אלהים ה' דבר ויקרא ארץ שע"י התחבר אלהים עם ה' היה הדבור ובכלל כונתו הוא לומר כי לא לדבר גדול היה לפניו יתברך בריאת העולם כ"א דבור בעלמא וכמאמרם ז"ל לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את העולם כי אם בדבר ה' וכבר שמים נעשו והנה לא קרא ארץ כאמרו ויקרא אלהים ליבשה ארץ אל ציון וירושלים או א"י כי אם ויקרא ארץ את כללות העולם שהוא ממזרח שמש עד מבואו: