רוממות אל על תהילים נ:כג

1זבח תורה כו' אלא אמרתי בינו נא זאת כו' ושובו בתשובה פן אטרוף אתכם מן העולם ואין מציל מלאך מליץ אחד מני אלף כי לא שבתם ועשיתם מצות ה' יליצו עליכם ושמא תאמר הלא התיקון אזל משוכחי אלוה אשר התרפו מן התשובה והרבו לפשוע כי גם בשובם ימאסם אלהים על כי פשעו בו כי גם אחרי שובם יזכר עונם ולא ימצאו חן בעיניו ק"ו מבשר ודם חרש מחרשי אדמה להבל דמה שאם יחטא לו אחד האדם פעמים שלש גם כי ישוב מעונו לא ימיש מקרב לבו צד הקפדה באמרו איך העז איש רשע בפניו להכעיסו ומה גם עתה אדון הכל כי יכעיסנו הבל נדף עפר מן האדמה ובשובו מחטאיו איזה הדרך יפרוש כנפיו יתברך יקחהו יחנהו ויברכהו באופן כי הרהורין אלה על משכבו יעכבוהו מלשוב על כן בא האלהים והודיענו כי אדרבה גדול זכות השב מאשר לא חטא כי במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד וזה אמר זובח תודה שמעולם לא הוצרך להביא חטאות ואשמות כי לא חטא על הנפש ואינו זובח רק תודה הנה יכבדנני. ועכ"ז אשר הוא שם דרך שאחר היותו משוכחי אלוה הנזכר עד גדר שנסתם ממנו דרך תשובה והוא שם דרך שמתחיל לשוב כי דרך נאמר על תשובה כד"א יורה חטאים בדרך הנה אבחר ואקרב אותו ביותר כי אראנו בישע אלהים כי בזכותו יבא ישע אלהים יותר מאלו לא חטא מתחלה והוא ענין מאמרם ז"ל גדולה תשובה שמקרבת את הגאולה וזהו אראנו בישע אלהים. או יאמר אל תתיאש מן הרחמים בנשאך ק"ו לומר האם טרם אחטא עצר כח יצר סמוך להחטיאני עתה שחטאתי ונעשה בעל הבית איככה אוכל לו ועל כן אומר כי אשרי מי שלא חטא ולא יצטרך רק לתודה לגמול טובה ולא לחטאת ואשם כי דע אפוא כי הן אמת כי זובח תודה יכבדנני אך עכ"ז אתה שחטאת ואשמת אל תתיאש מן הרחמים כי איני שואל רק תבא ליטהר ואחר כך אסייעך ואושיעך מיצרך הרע כי הנה ושם דרך שאינו עושה רק שמשים דרך בלבד שבא ליטהר אז מיד אראנו בישע אלהים שיושיענו אלהים מהמלך זקן וכסיל אשר הוא מושל עליו עד כה. או יאמר בהזכיר מאמרם ז"ל וז"ל אריב"ל כל השם אורחותיו זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שנאמר ושם דרך אל תקרי ושם אלא ושם דרך אראנו בישע אלהים. ר' ינאי הוה ליה ההוא תלמידא דכל יומא הוי מקשי לי' בשבתא דריגלא לא הוה מקשי קרי עליה ושם דרך וכו' ע"כ. ראוי לשים לב איך מתיחס השכר לזכות. ועוד שהמחשב הפסד מצוה ושכר עבירה עובד מיראת העונש ואהבת השכר ואינו מאהבה אמיתית. ועוד איך ידרוש ר' ינאי ושם דרך על היות התלמיד נשמר מלביישו שאינו מחשב הפסד וכו' כראשון לשון שומא לזה דקדק אומרו זוכה ורואה ולא אמר רואה וכו'. אך הנה בב"ר פרשת וישלח אמרו שעד אחרית הזעם לא יקום אלהים כ"י שהוא צאת שכינה מהגלות כ"י והנה בעת ההיא שהיא ישע אלהים באמת לא ישאר רק אשר קדוש יאמר לו ואמר כי השם אורחותיו מחשב וכו' מזה בהדרגה יעלה עד קדוש יאמר לו כי מדה זו הכנה לעלות בסולם הקדושה וזהו זוכה ורואה שעי"כ עוד זוכה עד גדר שרואה וכו' שהוא שקדוש יאמר לו ודקדק באמרו אראנו ולא אמר יכתב לחיים בירושלים וכיוצא. הנה בזה נבין מרז"ל על פסוק קדוש יאמר לו שעתידים שיאמרו לפניהם קדוש כמו שאומרים לפני הקב"ה שנאמר קדוש יאמר לו כי הלא לאמר שיקראו קדושים כמלאכים הוא דבר מתקבל אך גדר כזה שיאמרו לפניהם קדוש כמו זר נחשב. אך הנה אין ספק כי גם שכעת השכינה בגלות כ"י ואז תושע שהוא ישע אלהים כמדובר. הלא בגוף ונפש יראה בלתי אפשר לראות ולהכיר יתרון השכינה במציאותה מאשר בתחלה רק לרואה את כבודו יתברך כי זולתו לא יכיר רק מצד פעולותיו הנמשכות למטה אמר זה אראנו שעין בעין יראה בישע אלהים שיראה וירגיש ההפרש מצד עצמו יתברך ואין זה כ"א דבקות נמרץ ואיש כזה ודאי כי למעלה ממה"ש השואלים איה מקום כבודו הוא וראוי יאמרו לפניו קדוש באמת. והנה לדעת ריב"ל אין מקרא זה מתקיים במחשב הפסד מצוה ושכר עבירה רק על הננושך ומשתלשל ממדה זו כאמור. אמנם ר' ינאי אמר ששם אורחותיו אינו לחשב הפסד מצוה ומקיימה מפני השכר ושכר עבירה והנאתה כנגד הפסדה בגיהנם שא"כ אומרו אראנו לא יהיה עליו כמות שהוא רק שהוא זוכה ועולה עד גדר שיראנו וכו' אך הוא במדקדק ומחשב בעשותו המצוה באופן ובזמן לא יהיה פנייה זרה בה ובל ימשך ממנה דבר בלתי הגון כההוא תלמידא שבכל יומא הוה מקשי ליה והוא מצוה לחדד את הרב ואת עצמו ולברר וללבן האמת כי על כן בכה רבי יוחנן על סילוק רשב"ל וביומא דריגלא שהיו באים פנים חדשות הרבה היה נמנע מהקשות לבל התגאות בעיניהם ולבל יתבייש הרב נמצא שם הזמן והעת לעשות המצוה שתהיה משוללת מכל סיג וחלאה ומה הרויח בזה כי על ידי כן לא נצטרך לומר שהוא מוכן לשכר הכתוב רק שעליו ממש ששם דרך בעת ראוי יראנו בישע אלהים וזהו אומרו קרי עליה ושם דרך וכו' כי עליה ממש מתקיים זה ולא נצטרך אל מה שנמשך: