רוממות אל על תהילים סג:יג

1יגידוהו על ידי חרב כו' אחר דברי דוד תשיב רוח הקדש ותאמר יגירוהו על ידי חרב כו' לומר הלא דוד חס עליהם ואמר שלא ימותו רק שיבואו בתחתיות הארץ שיהיה להם שפלות אך יותר מזה הוא ראוי כי אחרי שיגירוהו שעושים יהיה דוד גר וגולה על ידי חרב שרודפים אותו בחרב לכן מנת שועלים יהיו שימותו ויהיו דומים לשועלים בחרבות ומדברות תחת אשר עשו יהיה הוא במדברות:

2(יב) ואחר מותם אז המלך ישמח באלהים המלך הוא דוד ישמח באלהים הוא מדת הדין כי חלף יסוריו אשר לו היום ישמח אחרי כן:

3(יא) או יאמר בדרך אחרת ויהיה אומרו יגירוהו כמה ד"א יגורהו בחרמו כו' שהוא לשון גרירה ואסיפה והוא כנודע מרז"ל כי בתחלת רודפם את דוד אחרי הכותו את גלית ויקנאו בו פן ימלוך וישאל שאול אם היא מפרץ או מזרח באמרו שאם מפרץ יתעתד למלוך ואז השיב דואג ואמר אין פחד שימלוך כי הלא עד שאתה שואל על המלוכה שאל אם ראוי לבא בקהל שהוא ממואב ואז השיב אבנר ואמר מואבי ולא מואבית ויארכו הדברים עד נתקבצו הסנהדרין ולא מצאו מענה על קושיות דואג עד שקם יתרא הישראלי וחגר חרבו כישמעאל ואמר מקובלני מבית דינו של שמואל הנביא עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ומי שלא ישמע ידקר בחרב הזה ואחרי שלא יכלו לפוסלו רדפוהו להמיתו והיה בורח במדבר יהודה ועל שני הדברים היה הוא יתברך כועס על הא' אמר יגירוהו על ידי חרב אפילו אם יגירוהו שיגררוהו ויאספוהו אל הקהל לא הודו רק ע"י חרב שהוא ע"י חרב יתרא שחגר חרבו כישמעאל ועל כן לא בלבד יבאו בתחתיות הארץ שהוא שפלות כי אם גם מנת שועלים יהיו שהם בקשו להחריב בית דוד המה יהיו לחרבה ושממה והוא מנת שועלים שהמנה שלהם הוא חרבות ושממות כד"א על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו והוא ברמאות כשועלים באו עליו עם יודעם האמת:

4(יב) והמלך כו' עוד אומרת רוח הקדש הנה כאשר היו מביישים את דוד שנים היו מתעצבים דוד ובעז בע"ה אומר בלבו לשוא התהללתי שנשבעתי ליצרי חי ה' שכבי עד הבקר אם בקחתי אותה אחרי כן היה באיסור אומרת רוח הקדש אחר שאלו מנת שועלים יהיו ודוד ימלוך אז והמלך ישמח באלהים כלומר די לו להיות כרבו כי גם אלהים שהוא שכינה שעם דוד גם הוא כביכול היה לו צר ואז ישמח גם המלך די לו שישמח עמו וגם בעז שהיה צר לו גם הוא אז ישמח ויתהלל כל הנשבע בו הוא בעז וכל אשר למדו ממנו לישבע ליצרם וזהו יתהלל כו' הוא בועז שנשבע ליצרו באמרו שכבי עד הבקר גם הוא יתהלל מה שא"כ אם היה כדברי הפוסלים נשואי עמונית או שיומת ולא יצלח למלוכה כי אז כל ענין בועז היה להוציא מלכות דוד לריק אך עתה בראות שהמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר האומרים כי גם הנקבות נפסלו דלא עביד קב"ה ניסא לשקרי ונותן מעלה לפסולים עתה יוכל להתהלל. בועז גם הוא כי היתה שבועתו להוציא פרי צדיק יצלח למלוכה: