רוממות אל על תהילים סג:ט

1ועל הב' אמר דבקה נפשי אחריך והנה היה נמשך מזה שתצא נפשי מגופה לידבק בך ולא תהיה תוך החומר אלא שבי בגופי תמכה ימינך כי גם בבשרי שחשק בך כמדובר הושפע בו הופעת קדושתך באופן שעל ידי כן עם שדבקה נפשי אחריך בי תמכה ימין חסדך לעצור כח לסבול הנפש בקרבי עם היות שדבקה נפשי אחריך וזהו בי תמכה ימינך שתמכה ותתן סמך וחוזק בי להתקיים נפשי בקרבי:

2(ח) או יהיה שעודנו מדבר בענין שבח גופו שגם הוא קדוש ואמר כי היית וכו' והוא כי במקום שהשכינה שם נפשו של אדם תאבה לצאת לידבק בה כי זה היה ענין צאת נפשות כל ישראל בסיני שדבקו אחר ה' וכענין ג' שמתו באידרא של רשב"י אך משה שגם גופו היה קדוש לא יצאה נפשו בסיני ממנו אמר ראו נא קדושת גופי כי כאשר היית עזרתה לי ובצל כנפיך שהיית חופף עלי ארנן ע"י שפע הנשפע בי מצלך:

3(ט) כ"כ היתה קדושת הצל ההוא עד כי דבקה נפשי אחריך ובקשה לצאת לידבק בך וכאשר קרה למשה שעל קדושת גופו לא יצאה ממנו כך בי קדוש גופי תמכה ימינך לקיימה בגופי ואם נדקדק אומרו בי יהיה כי הנה ארז"ל בשוחר טוב כי הנשמה שבאדם בכל עת מבקשה לצאת אלא שרואה הקב"ה שכל הארץ מלא כבודו וחוזרת לאחוריה ושם ביארנו שחושקת לשרשה וכשרואה שהקב"ה לא עזב הארץ גם היא מתנחמת בחומר נמצא שבהסתכל אל הגוף רוצה לצאת ועל ידי מה שחוץ ממנו נתמכת לישאר בו אמר דוד זה יתרוני כי בי תמכה לישאר בגופי ולא במה שחוץ ממני שבשרי קדוש: