רוממות אל על תהילים סח:י

1כי אם אדרבה גשם נדבות מאתך הנפת ברצונך דרך נדבה לרחמם והוא מאמרם ז"ל במכילתא פרשת יתרו שהיו ישראל בסיני משולהבים מאש של מעלה ואמר הקב"ה לשמים הזילו על בני טל כו' וכן אמרו רז"ל שיצאה נשמתם ומתו ע"י שמוע שתי הדברות שנאמר נפשי יצאה בדברו וצוה הקב"ה להטיף עליהם טל שעתיד להחיות בו את המתים וזה יאמר גשם נדבות תניף אלהים והיה למה שישראל הנז' הם נחלתך וחסת עליהם להשיב נפשותם בהם וגם היתה נלאה מקבלת הנבואה הגדולה אשר השיגו בהקיץ המדכאה את החומר וגם כמ"ש ז"ל שהיו חוזרים לאחוריהם י"ב מיל ושבים למקומם י' פעמים שהיו נלאים על כן על היות ישראל נחלתך והיותה נלאה אתה כוננתה:

2או יאמר כי הנה גשם מטרות עזו ית' נקנה בשלשה דרכים או יתן ה' מטר על הארץ בעבור האדם העושים רצונו של מקום כד"א אם בחקותי תלכו כו' ונתתי גשמיכם כו' והיה אם שמוע כו' ונתתי מטר ארצכם כו' או יהיה בזכות הארץ כד"א ויקנא ה' לארצו ויחמול על עמו ויען ה' ויאמר לעמו הנני שולח לכם את הדגן כו' . והנה יראה מרז"ל שארץ הקדושה נהנית משפע עליון ע"י המטר או יהיה בזכות הבהמות כמאמרם ז"ל אדם ובהמה תושיע ה'. והנה אין ספק כי אוי לו לדור שיאכילם ה' בזכות בהמה כי לחמם לחם אונים להם כי זו לעגם כי טובים היו חמוריהם מהם מר ממות אך אם היו אוכלים בזכות הארץ הקדושה תקל חרפתם כי הארץ הקדושה למטה מכוונת לארץ העליונה וגדול כבודה מהב"ח ליודעי דת ודעת כי אין א"י ככל ארצות ארץ העמים שהיו אדמה טמאה אשר לב"ח עליה ב' מעלות צומח וב"ח אך עכ"ז אינו לפי כבוד עם בני ישראל יהיו צריכים לאכול בזכות אדמתם כי גדול כבוד איש הישראלי כי חלקו ה' אמרה נפשו ואיככה ישח אדם וישפל לזון בזכות אדמת עפר ואשרי הדור אשר בזכותם תהנה הארץ במטר השמים ומתמצית זכותם יצמיח הוא ית' חציר לבהמה וכמאמרנו על מקרא שכתוב ואספת דגנך ותירושך ויצהרך ונתתי עשב בשדך כו' שאומר הוא ית' והיה אם שמוע כו' שתעשו רצוני ואספת דגנך כו' כאלו שלך היא והנה לא היתה ארצך מוציאה עשב וקש כי אם יהי פסת בר בארץ אלא שמה שונתתי עשב בשדך הוא לבהמתך למה שהיא שלך כי תאכל הבהמה בזכותך אך אתה העיקר כי ואכלת ושבעת. או שיעור הכתובים ע"ד זה ונתתי העשב שבשדך בלבד יהים בשביל בהמתך כלומר אך לא הדגן כי לא יהיה בשביל הבהמה כי אם דגנך לך שלך בשבילך ועל כן ברכת השבע שתהיה אוכל ושבע אינו אלא לך וזהו ואכלת ושבעת שלא תצטרך לאכול הרבה לשבוע כי אם מהחלך לאכול תהיה אוכל ושבע כענין ואכלתם אכול ושבוע. והנה מלבד האושר והכבוד אשר יהיה לאדם יתרון על הבהמה ועל האדמה בתת ה' אלהים גשם על הארץ בזכות בני האדם עוד יש רב טוב לכל העולם והוא כי אגב פותחו יתברך את אוצרו הטוב את השמים יפתחו ארובות וצנורות כל מימי ברכות והצלחות עד אין מספר כמאמרם ז"ל בב"ר שע"י גשמים כל העולם מתברך ואפילו עוברות מתרווחות ועוברים במעי אמם ואפילו דגים שבים ואפילו כו' ואפילו חולים מתרווחים כאשר האריכו רז"ל בב"ר לומר שכל עניני העולם מתברכים כי הוא מקור שפע מושך אחריו כל מיני ברכות אך בהיותו בזכות הארץ ויעדר זכות האדם לא יספיק רק אל הדגן שיהיה בשופע בלבד וז"א הנה כאשר פקדת הארץ שהפקידה היא מחמת הארץ מצד עצמה עם שותשוקקה כל הטוב אינו רק כי רבת תעשרנה ברב תבואות אמנם עדיין נשאר פלג אלהים העליון מלא מים הוא משל אל השפע הנשפע מלמעלה כי אין מריקים רק שפע ברכת רוב תבואות אך מה שאחלה פניך הוא כי תכין דגנם של בני אדם למען עצמם באופן יתייחס הדגן אליהם יש תועליות רבות א' שאגבן תתברך ותהנה הארץ וגם הבהמות. ב' שהאושר ושופע הברכות אשר יהיה בכל הסוגים בהיות בזכות האדם משא"כ כאשר הוא על זכות הארץ או הבעלי חיים ועל הא' אמר כי כן תכינה כי כן בהיות שתכין דגנם שהוא בזכות עצמם תכינה גם כן את הארץ: