רוממות אל על תהילים סח:כז

1כי עם היות המלאכים אז מרכבת מלכי ולא אני על כל זה אז חיבב אותי מהם כי קדמו שרים לשורר הם ישראל ואחר הנוגנים הם המלאכים שהיו מרכבתך וגם הנשים הם עלמות תופפות שוררו קודם למלאכים שהוא בתוך בין ישראל למלאכי השרת:

2(כה) או יאמר ראו כו' כי בשני דרכים ראו פעולת מדת הדין הוא שם אלהים שהוא עשות דין במצרים ועשות דין בשרו של מצרים שהוא ענין וירא ישראל את מצרים מת כו' כי מתים לא נאמר אלא מת שהוא על השר כמ"ש ז"ל והוא מה שכתבנו במקומו כי הפלא חסדו להם הוא יתברך כי נתן כח בעיניהם לראות לקות שר רוחני ושזה לא השיגו רק הנקראים ישראל לא הנקראים בשם עם הוא הערב רב וזהו וירא ישראל כו' ועל שבח זה הוא אומר ראו הליכותיך אלהים הנה כי נתן בהם יתרון על בני אדם אשר לא ישיגו לראות בלקות השר רוחני ומה גם לספר הזוהר שמה שראוהו מת על שפת הים היה על שפת הים העליון שעל השמים כבודו אמר שגם נתן להם יתרון על מלאכי השרת כי התנהג בדרכים והליכות חסד הם הליכות אלי שעם היות מלכי בקדש הם רכב אלהים מלאכים הרוחניים על כל זה החשיבני מהם כי קדמו שרים כו' כבקודם:

3(כז) במקהלות ברכו וכו' אחרי אומרו שלא בלבד אנשי ישראל זכו להקדים לשורר ולברך את ה' קודם למלאכי השרת כי אם גם הנשים הלא תתפלא לאמר איזה טעם מצא הקב"ה להשתיקם גם בשביל הנשים כי הלא יראה מן התימה דהני נשי במאי זכיין למעלה זו אל תתמה כי כה אמר ה' לישראל לפני המלאכים אז במקהלות בין קהלת אנשים בין קהלת נשים ברכו אלהים תחלה כי לא גרעו הנשים של מצרים ואדרבה העדיפו כי הלא אדני הוא שכינה היות בישראל שעמה זכו לצאת לא היה להם אלא ממקור ישראל הוא הנשים כי היו טהורות משום פיסול וכמאמרם ז"ל על פסוק גן נעול כו' ועל פסוק תחת התפוח כו' שבזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים שאלמלא הן לא היתה יציאה וכל שכן שירה ובכן אל יפלא מה שאחר האנשים אמרו שירה קודם המלאכים: