רוממות אל על תהילים עג:כ

1אך מה שתעשה להם הוא כי יהיו כחלום מהקיץ שהוא כי כאשר יקרה לאדם שיהיה כחולם חלום בהקיץ שהיא תרדמה קלה נים ולא נים תיר ולא תיר ומתדמה לי דבר בחזיון חלום שהוא כאיש נדהם כן יהיו האנשים האלה הולכים ונדהמים על רגליהם שיהיו לאות לבני מרי באמת באמור ברוך אלהים הגומל לחייבים מנת כוסם על פי מדתם כי נפתו בדעתם הסכל כי דעת וכי שיג למו עד מפיהם הוציאו מלין לאמור איכה ידע אל כו' על כן אלהי עולם ה' פקד עליהם ארצה ויבהל דעתם וירדים שכלם ויהיו כאיש נדהם וכגבר עברם יין הולכים ומתדמים כחלום שהוא מהקיץ שיהיו לבוז בעיני הכל באופן כי כל רואיהם יכירו כי יש אלהים שופטים בארץ ומלא כל ארץ כבודו הפך מאמרם באמרם ויש דעה בעליון וזהו אדני בעיר צלמם תבזה כי יודע כי אדני שהוא שם אדנות שהוא שכינה הוא בעיר כי יש אלהים שופטים בארץ ולא עזבה כי מלא כל הארץ כבודו במה שצלמם תבזה שיהיה צלמם לבוז בהיותם כנדהמים כמדובר .

2(יח) או שעור הכתובים ידעתי ה' כי אפילו לא תפקוד עליהם מה שהחטיאו את הרבים ושאר רשעותם כי אם אך בחלקות שלשונם החליקו בלבד תשית למו היית מפילם למשואות ושממות:

3(יט) שישומו רואיהם איך היו לשמה כרגע ודאי כלומר שהיתה רעתם נפלאת אמנם מבחינה אחרת ספו תמו מהיות להם בלהות כי לא יצטערו כי אם כמו רגע:

4(כ) על כן טוב טוב הוא כי כחלום מהקיץ שהוא כאדם שהוא נים ולא נים תיר ולא תיר שמתדמה לו בחלום דמיונות של הבל כך כחלום שהוא מהקיץ כך יתדמה להם העולם והם הולכים על ורגליהם כנדהמים בלי דעת שכל רואיהם יצדיקו אלהי המשפט ויודע כי אדני בעיר הפך אמרם ויש דעה בעליון שאינו בעולם השפל עתה יודע כי אדני בעיר במה שצלמם תבזה בהחסיר דעתם שהוא הפרש שבין אדם בעל צלם לבהמה: