רוממות אל על תהילים עג:ו

1לכן כו' בראותם שגם בבא צרה כוללת עם אדם לא ינוגעו לבן ענקתמו הגאוה שיאמרו אין זה כי אם שלא נשוה ליתר אנשים כי גדולים אנו מכל אדם לכן תהיה הגאוה בעיניהם נאותה להם כענק על צואר כעדי וזהו ענקתמו גאוה עד גדר שאשר יעטף שית מהם שישית עצמו עטוף ושפל יחשב חמס למו כי כל כך הגאוה נאותה להם בעיניהם. או יאמר עד אמרם כי אשר זולתם יעטף שית לבוש גאוה ויהיה שית כמו שית זונה לשון עדי חמס הוא בידם מהם כלובשים מלבוש נכרי כי גאוה הוא לבושם הטבעי:

2(ה) או יאמר כמאמרם ז"ל במסכת ערכין כי על כמה דברים נגעים באים ומביא לכולם ראיות מפסוקים על לשון הרע ועל גסות הרוח ועל ג"ע ועל צרות עין ועל גזל והנה כלם בקום עשה זולתי הצרות עין והנה הרשעים ההם מיראת עונש נגעים לא ינסו בתחלה רק בקלה בשב ואל תעשה והיא צרות עין וזהו בעמל אנוש אינמו לסבול צרתם אתם לרחמם כי יאמרו שלום עליך נפשי ויד עני ואביון לא יחזיקו ובראותם כי על זאת עם אדם לא ינוגעו שנגעים שנאמר בהם נגע צרעת כי תהיה באדם לא ינוגעו כי לא יבואו עליהם:

3(ו) אז יתחילו להתפקר בשאר ויתחילו בגסות הרוח שאינו כל כך קום עשה כשאר וזהו לכן ענקתמו כו' לומר אחר שבחנו אלהים בצרות עין ולא נגעם לכן ענקתמו גאוה ואחר כך בגזל כי גם מאשר יעטף שית שהוא עני כי יעטוף גם העני ההוא יהיה חמס למו: