רוממות אל על תהילים עד:יא

1למה תשיב ידך כו' הנה ידוע כי יד סתם היא של שמאל נמצא כי על שתי ידים ידבר באמרו ידך וימינך ויהיה הענין כי שתי בחינות הנקראות שמאל וימין שהן הגבורה והחסד נסתלקו בחרבן החסד כמקרא שכתוב השיב אחור ימינו מפני אויב והגבורה סילק למעלה לבלתי עשות משפט באויבים למען יצא אל הפועל אשר דבר על ישראל על כל רעתם אשר עזבוהו ועל כן הנביא ירמיה לא אמר רק הגדול והנורא ולא אמר הגבור באמרו גוים מרקדים בהיכלו איה גבורותיו כלומר כי סילק בחינת גבורתו ולא היה פועל בחינת הגבורה עד שאנשי כנסת הגדולה החזירוה באמרם כי עם שנסתלק לא יבצר מלפעול גבורה כי הן הן גבורותיו. ונבוא אל הענין אומר אסף בשם בני הגלות הלא צר לנו מאד על דבר כבוד שמך עד מתי אלהים יחרף צר כו' והנה אפשר תשיב ותאמר עד נרחץ נטהר מחלאת אשמותינו ויהיה העולם ראוי לשוב שתי המדות האלה שמאל לפקוד על שונאינו וימין לעשות עמנו חסד על כן אנו אומרים עשה על דבר כבוד שמך אשר יחרף צר חלילה ולא תאריך עד שוב ידך וימינך אל הארץ יעמנו כאשר נכשיר מעשינו כי הלא למה תשיב ידך וימינך אל העולם כדי לפעול בהן ולא מקרב חיקך מלמעלה עודן תוך המסכים שביניהם ובין העולם הנמשכים למלבוש המפסיק בין האדם לחוץ כמסך שבין הלבוש לחזה הנקרא חיק משם כלה כל צר ואויב מחרף שמך כי אין מעצור לכלותם משם או יכוין באמרו מקרב חיקך על המחשבה המתיחסת ללב שבתוך החיק לומר ידענו כי יום נקם בלבך כי לבא לפומא לא גלי' אך למה תמתין עד תגלה לפומא עוד הנקם בלב משם מקרב חיקך כלה וכלל שני הדברים אחד שעם היות מסך בינתים כי נסתלק למעלה יכלה אותם מלמעלה ולא בידים כ"א במחשבה שהיא בקרב החיק וזהו מקרב חיקך כלה: