רוממות אל על תהילים עה:יא

1וכל קרני רשעים אגדע כו' משיבה רוח הקדש ואומרת בשמו יתברך על ידי מה שאר מאריך לרשעים הוא לרעתם כי הלא תרבה רעתם שאקום בעצם בקום עשה שכל קרני רשעים אגדע וממה שדחקו הצדיקים יהיה סיבה שיזדככו ויתלבנו כל כך עד שמאליהם תרוממנה קרנות צדיק. או יאמר כל קרני רשעים אגדע במה שתרוממנה קרנות צדיק שמקנאת טוב הצדיק יכנעו ויוגדעו רשעים רבים:

2(א) והנה מרז"ל ומהמפרשים יראה כי המזמור הזה על הגלות ידבר ולפי זה יתכן יאמר הנה למנצח על העדר השחת כאלו צוה יתברך אל תשחת בגלות את ישראל יאות מזמור שהוא כי הטיל הקב"ה האף וחמה על ציון וביהמ"ק כד"א כלה ה' חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ועי"כ לא השחית האף את ישראל והנה לאסף על זה שיר ביחוד כי כן קרה לו גם הוא כי הטיל הוא יתברך כעס קרח על כספו וזהבו וכל כלי ביתו וכל קנינו ואשתו והציל את בניו מהם אשר אסף מהם כי ובני קרח לא מתו:

3(ב) הורינו לך כו' הן זה פתח דברי בני הגלות החיל הזה לפניו יתברך בהיותנו אסירי התקוה נוגי ממועד אשר לא נגלה קצו ואין עוזר על אריכותו עד יערה עלינו רוח ממרום הנה הודינו לך אלהים בגלות מצרים אשר הוצאתנו ממנו בהלל מצרי וכן בגאולת בבל הודינו בשתי תודות חגי זכריה ומלאכי כו' מסבבים ארץ ישראל לקדשה ובזמן היות קרוב שמך כאשר הוצאתנו והושעתנו מהמן לא הוצרכנו להלל כ"א לספר נפלאותיך כי קריאתה זו היא הלילא וקרא לתשועה ההיא קירוב שמו יתברך למה שהוא יתברך אמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק כי על ידי מפלת עמלק שמו יתברך מתרבה ומתקרב חציו על חציו שהוא מעמלק שמתחיל ליפול ובזה יאמר וקרוב שמך בזמן ששמך קרוב ולא רחוק חציו מחציו כאשר היה עד כה עם שלא נגמר הסמיכות עד דור אחרון הוא מתקרב בהתחלת מפלת עמלק ואומרים כי אז לא הצטרכו להלל רק ספרו נפלאותיך כי קריאתה זו הלילא ועל כל זה שהודינו בהלל ביציאת מצרים וכן ביון וסיפר נפלאות במדי על כל זה בזה האחרון הגדול והארוך על העדר השחתתנו יהיה מזמור ושיר כאמור.

4(ג) משיבה רוח הקדש בשמו יתברך ואומר אם מה שאתם כל כך אסירי התקוה בזה האחרון הוא על בלתי היות לו מועד ידוע כי ליבא לפומא לא גלי' אל תשיתו לב כי הלא גם כי אקח מועד לאו בזמן תליא מלתא כי אני מישרים אשפוט לפי מעשיכם לקצר כי זכו אחישנה.

5(ג) כי הלא כאשר היו נמוגים ארץ וכל יושביה במצרים אם הייתם משלימים מועד הת' שנה כנודע מספר הזוהר כי אם היו שוהין שם יותר היו נשקעים בטומאת מצרים עד אפס תקוה ונאבדים המה וכל העולם הנברא בשבילם על כן אז אנכי תכנתי עמודיה סלה בקצר הזמן והחשב חשבונות מיצחק הנה כי לא במועד תלוי הזמן.

6(ד) או יאמר ראו כי לא מחשבותי מחשבותיכם כי כאשר נמוגים ארץ וכל יושביה במבול אז תכנתי עמודיה סלה על ידי כחי וקיום השבועה והברית כן אל תשיתו לב אל הצרות ואריכותם כי לטובתכם יהיה ואל תיראו.

7(ה) כי הנה אמרתי להוללים אל תהולו לומר מי ה' ולעכב את ישראל נגד מאמרו יתברך ולרשעים כנ"נ האומר השמים אעלה אל תרימו קרן כי אך אל שאול תורד:

8(ו) ולהמן וסיעתו אל תרימו למרום קרנכם בדברם על ה' חלילה באמרו כבר הוא זקן כו' כבמדרש ועל יון אמר תדברו בצואר עתק נגד ישראל להעבירם על דת כנודע מתוקף גזרותם על כך:

9(ז) ועל שר אדום אשר ראהו יעקב עולה ואינו יורד אמר כי הלא ממוצא שהוא מצד אברהם שהוא ממזרח אבי אביו של עשו ולא ממערב שהוא מיצחק אביו שהיה בארץ פלשתים מערבה של ארץ ישראל ולא ממדבר שחטאו ישראל בעגל באה לו הרוממות לאדום כי הלא ביצחק ולא כל יצחק נקרא לאברהם ויצחק זרע וגם לא ממדבר שחטאו בו תבא לך הרמה כי לא מאסם שם כי שם שב את שבותם ויצו עשות משכן ויקרבנו אליו:

10(ח) אך כל גדולתך אינה תלויה רק עד יקום יעקב כי כשזה נופל זה קם וזהו כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים כי כשזה נופל זה קם:

11(ט) ומה שישראל סובלים הגלות וכל האומות הצרים אותם בנחת הלא הוא כי כוס כו' והוא כי יש דין וצרה נעשה על ידו יתברך ויש על ידי כלי זעמו כחות הטומאה חרשי משחית כאף וחמה כו' ואמר הנה בהוה בצרת ישראל כוס ביד ה' שממנו תשתו ולכן אם היין חמר ודין ואדום הוא מלא מסך מימי רחמים שתוכלו לסבול זעם כל המשך גלותכם אין כל הכוס עד השמרים הנז' תשתו רק ויגר מזה המלא מסך הנזכר ולא עוד אלא שיבא לכם נגר ורק בלתי עב וקשה לשתותו אך שמריה הם כלי זעמו יתברך הנקראים שמרי הדין והרוגז של כוס הדין אשר למטה הם ימצו ישתו כל רשעי ארץ הצרים אתכם ולא יספיקו לשתות כל השמרים כי הם יכלו וחצם לא יכלו כענין ויסרתיך למשפט כו' הפך האומות מ"ה להיות כל רעתם שמור להם יחד וזהו ימצו ישתו כי מציצה אחת תספיק להאבידם וכל השמרים ישארו:

12(י) משיבים ישראל כמתלוננים ואומרים ואני האם אגיד לעולם אזמרה לאלהי יעקב אשר היה עמו עם הכנעו לפני עשו הוא אדום האם אעשה כן גם אני תמיד ומתי תכלה הרעה מעלי כי הלא תאבתי אזמר לאלהי יעקב:

13(יא) משיב הוא יתברך ואומר וכל קרני כו' ואז מאליהם תרוממנה כו' והוא באחרונה יקים אלה שמיא אבן די לא בידין ומחת לצלמא והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא שכל המלכיות יגדע אז כאחת ואז תרוממנה קרנות צדיק: