רוממות אל על תהילים עז:כא

1וכל הפרסום הזה לא היה כי אם על אודות ישראל שהוא כי נחית כצאן עמך וכו' כי שם הורית חיבה יתירה והוא מאמרם ז"ל בפסוק לא חסרת דבר כי אפילו כל פרי מגדים שהיה בלבבם היה מזומן לפניהם ומכל מאכל אשר יאכל וזה יאמר נחית כצאן עמך שהוא כצאן שדרך לנחותם במרעה שמזונם לפניהם עמם כך נחית את עמך שלא חסרו דבר וגם שלא היו כדאים היה בזכות רועיהם שהיו ביד משה ואהרן כלומר ואם כן גם עתה בטוחים אנו תתן לנו רועים כהם כי לא גרענו מיוצאי מצרים ליגאל כהם:

2(יז) או יהיה ענין הכתובים לומר גדולה הוראת בוראך את העולם שמבלי הרעשות אתה משנה אותו כרצונך כי האם ראוך מים אלהים בתמיה כלומר כי אינן רואות ולו יונח שראוך מים האם יחילו כי הלא דומם המה ואיך יתפעלו ליגזר ועוד שאפילו אם נאמר שהמים המגולים בים סוף ראוך האם אף ירגזו תהומות התחתונים שמתחת ללב ים כי הלא גם המה קפאו בלב ים:

3(יח) ואחר שקפאו ונעשו מים עבות זרמו על המצרים וכל זה נעשה בלי תתך קול ועשות הרעשה כי אם כנעשה מאליו והוא פלאי עצום מאד כי הלא בהתראותך בסיני שלא היה להלחם קול נתנו שחקים שהוא קול השופר וגם חצציך יתהלכו הם הלפידים:

4(יט) ואין צריך לומר בהגלותך בעולם בעצמך כי אם אפילו קול רעמך כאשר הוא בגלגל למה שהוא רעמך טרם ישמע בעולם האירו ברקים תבל לפרסם כי קול רעם יבא מיד לבל יבעתו ועל כל זה בבאו אחר כך רגזה ותרעש הארץ:

5(כ) וכאשר היה בים דרכך בעצמך ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו בעולם כי לא היו לא קולות ולא הרעשות כי אם כנעשה מאליו כי זה יורה כי למה שיוצר הכל עתה נעשה רצונך בלי עשותך הרעשות כמכריח את הזולת לקיים גזרתך כי הכל בידך כחומר ביד היוצר לעשות חפצו:

6(כא) וכל זה עשית בשביל ישראל כי נחית כצאן וכו' כן נבטח תעשה עמנו גם בגלות הזה:

7(כ) או יהיה שעור הכתובים על דרך זה בים דרכך וגם שבילך במים רבים הם כל מימות שבעולם כי היית מפליא לעשות למענם ועם היות שבעוד שעקבותיך לא נודעו שעדיין לא ידעו כי תעשה להם בים דרכך שהם פסיעותיך ודרכיך הם י"ב דרכים לי"ב שבטים בעוד שלא נודעו עדיין:

8(כא) נחית כצאן עמך בתמימות ונכנסו תוך הים עד חוטמם כי בטחו בך ותאמר כי אין לנו אנחנו הבטחון ההוא הנה היה ביד משה ואהרן וזכותם היתה מסייעתם כן בשכר האמנה תושיענו. או יאמר מעין הדרך הראשון שהוא ית' החשיב לישראל לזכות עצום מה שיצאו ממצרים אחרי משה ואהרן בלי צדה לדרך בארץ לא מקום זרע כו' ולא אמרו איה מאכלים נאים לזקנים וחולים ועוללים ויונקים ועוברות ומיניקות כי אם יצאו במשארותם צרורות בשמלותם בבצק שלא הספיק להחמיץ ועל זה החזיק להם טובה הוא יתברך באמרו זכרתי לך חסד נעוריך כו' לכתך אחרי במדבר כו' וגם אמר אני ידעתיך במדבר בארץ תלאובות וזה יאמר נחית כצאן עמך כי יצאו בתום לבב כצאן שהוא זכות רב כלומר וגם אנו יש לנו זכות האמנה ובזה נבטח שתושיענו: