רוממות אל על תהילים פד:ה

1ועוד טעם שני אל תאותי והוא כי אשרי יושבי ביתך בעולם הזה בבית המקדש של מטה כי בזכות זה יזכה גם לעתיד שעוד יהללוהו סלה וישיבה היא בגוף ונפש:

2(ד) או שעור הכתוב שגם בפסוק זה גומר הקל וחומר שאומר הנה גם צפור עם שמצאה בית חוצה עם כל זה חשקה בטבעה לשית אפרוחיה את מזבחותיך עם היותו יתברך אלהים צבאות של שרפי קדש וגם הוא מלכי ואלהי שמכ"ש שראוי לתאב שארנן בבית המקדש הלזה וגם בכלל הלמוד הוא כי מקל וחומר יאות לחשוק ב"ה הלז כי ומה אם הצפור שאין לה בטחון אל היותה יושבי ביתך תזכה לעתיד אל מזבחך ה' ועם כל זה כדבר טבעי חשקה ושתה אפרוחיה אל מזבחך ה':

3(ה) ומה גם עתה כי יש ללמוד ולומר כי אשרי יושבי ביתך הוא בן האדם כי הלא יהי' בטוח בודאי כי עוד יהללוך סלה בזכות ישיבתם פה בבית המקדש של מטה ובו ידבקון עתה:

4אשרי יושבי ביתך כו' מלבד האמור בפ' הלז עוד יתכן להמשיכו עם הכתובים שאחריו בשום לב אל דברו בפסוק הזה בלשון רבים ובשאחריו בלשון יחיד ופ' שאחריו ראשו לשון יחיד וסופו לשון רבים ופסוק השלישי ראשו לשון רבים וסופו לשון יחיד ופסוק רביעי ראשו לשון רבים וסופו לשון יחיד והוא במה שאמרו רז"ל שבית המקדש נקרא עוז ושעליו נאמר ושברתי את גאון עוזכם והוא כי רז"ל למדונו בפסוק אשרי נשוי פשע וכו' אשרי אדם וכו' שהשני עולה על האחד שאמרו אשרי נשוי פשע וכו' אך יותר מאושר הוא אשר לא יחשב ה' לו עון שלא הוצרך להתכפר על דרך זה יאמר אשרי יושבי ביתך וכו' שקנו האושר על ידי היותם יושבי ב"ה: