רוממות אל על תהילים פו:ב

1שמרה נפשי כו' לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל בגמרא שאמרו על פסוק מי יתן והיה לבבם זה להם כו' שאמר הקב"ה כפויי טובה בני כפויי טובה בשעה שאמרתי לכם מי יתן והיה כו' היה לכם לומר תן אתה כו' והלא כמו זר נחשב נגד כלל גדול שבידנו כי הבחירה חפשית בידו של אדם להרע או להיטיב והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ואיך היה להם לומר תן אתה. אמנם אין ספק כי יש הפרש בין קודם הגיע אדם אל גדר חסידות שעדיין לא הכניע יצרו להיות עם היצר טוב. לעבוד את ה' כי מאז והלאה אינו להטות הבחירה כ"א לקיים והתמיד מה שכבר הוא וזה אומרו לבבם זה כי לבבם כולל שני היצרים כאחד ליראה את ה' והוא מאמרם ז"ל על רגלי חסידיו ישמור שהקב"ה שומרם מן החטא וכן אמר רבי מאיר כל העוסק בתורה לשמה כו' מרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות וכן על חמורו של ר' פנחס בן יאיר אמרו ומה בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמם לא כל שכן. ונבוא אל הענין כי בראות דוד את עצמו בשתי אשות בברחו מפני שאול אומר בלבו אוי לי מנפשי אם אהרוג אוי לי מגופי אם אהרג ע"כ בקש רחמים על שניהם ובחשוב ועיקרי החל הוא הנפש ויאמר שמרה נפשי מן החטא כי כבר חסיד אני ולאשר הוא חסיד דרכך הוא לשמרו כי רגלי חסידיו ישמור כמדובר ועל הגוף פן יהרגני שאול וזה תלוי בבחירת שאול כי בשמרך את גופי פן יהרגני צריך לבטל בחירתו והוא ברדפו אותי החל בחטא ואינך שומר מן החטא את מי שהחל בו על זה אני אומר טעם אחר והוא הושע עבדך כו' והוא בשום לב כי הראוי היה יאמר הבוטח בך ולא בוטח אליך אך יאמר אל תושיע גופי מליהרג למעני כ"א למענך כי הלא אני עבדך ואתה אלהי ואיככה תוכל וראית את עבדך ביד הורג ולא תצילנו מידו כי אין הצר שוה על בחינת בחירתו בנזק המלך באבדן עבדו כי ע"כ שלח ידו במצרים על עכבם עבדי ה' לעבדים ולא הניחם בבחירתם וגם שבהציל אותי אני נהנה ונמצא שההנאה היא לי זה היה אם אחפוץ בחיים על הנוגע לי אך אני בוטח אליך להיות אליך עובד אותך תמיד נמצא כי אינך בהציל אותי רק מציל עבד שלך וזהו אתה אלהי הבוטח אליך כי אתה אלהי הבוטח להיות גם אני אליך כאשר אתה אלהי. או יאמר שמרה נפשי למעני כי חסיד אני במה שאיני שואל תשמור את גופי כי זה לחסידות יחשב לי כי לא אחשוב את גופי בערך נפשי ובזכות זה תעשה את שאלתי לשמור את נפשי שהיא חלקך ואיני שואל על חלק אבי ואמי הוא גופי כ"א אומר הושע עבדך הוא הגוף לא מחמת תפלה כ"א להיות כי אתה אלהי על כי הוא הבוטח שכאשר אתה אלהיו יהיה גם הוא אליך משא"כ אם יהרג שלא יזכה להיות אליך שלא ישתלם.

2או יאמר שמרה נפשי מלחטוא פן אשלח ידי במשיח ה' הרודף אותי ואעפ"י שהבחירה ביד האדם זה היה אם הייתי שואל שתצילני מעשות עבירה שיצרי בא לעשותה אך אדרבא מן הדין מותר לי להרגו כי בא להרגך השכם והרגו כנלמד מואם במחתרת ימצא הגנב כי בשאלתי זו חסיד אני ולעשות חסידות לפנים מן השורה אני שואל ועל דבר כזה רגלי חסידיך תשמור ועל הגוף פן יהרגני הוא הושע עבדך שאול מבא בדמי כי אתה אלהי כו' ויגדל עונו מנשוא שהורג את מי שאתה אלהיו. ועוד שאל ינגדני ענין ביטול הבחירה כי הלא לעומת המדה ההיא יש אחרת שהיא היותך מושיע חוסים בך ותדחה זו את האחרת נוסף על הטעם הקודם וזהו הבוטח אליך . או יאמר שמרה נפשי כו' כי חסיד אני שעוזב צרת גופי ודואג על הנפש שהוא חלקך והנה היוצא מזה הוא כי תענה את גופי תחלה שמא אהרג כי כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה וא"כ היה נראה כי תחבולה אני עושה למען תענני תחלה על כן אני אומר מה שתושיעני לא על בחינה זאת כ"א הושע עבדך להיותי עבד לך וזהו הושע עבדך על כי אתה אלהי ואל תאמר איך תכנה שמי עליך בחייך אין זה עיכוב כי הלא תחת מה אין הקב"ה מכנה שמו בחייהם הלא הוא שמא יחטאו אך אין בי פחד כי הלא אלהי הנזכר הוא הבוטח בי שאהיה תמיד אליך ולא אחטא: