רוממות אל על תהילים צ:יא

1ושמא תאמר נא ה' כי הלא החי יתן אל לבו כי כל רעת הרשעים שמורה להם ומשלם לשונאיו בעולם הזה מעשה איזה דבר טוב נמצא בו וההפך בצדיק או שמקדק עם חסידיו כי אין מיתה בלא חטא ולמה יתנו לב להרהר ברע הלא הוא כי עיני בשר למו והאדם יראה לעינים כי מי יודע עז אפך לומר כי מה שאתה מאריך ימים לרשע אשר מאסת לא ידעו בני האדם כי עז אפך הוא כ"כ גדול שמתאפק לסבול האריכות ההוא מבלי יפקוד עליו פשעיו וידמו היו תהיה כמלך מבני אדם שלא יעצר כח להאריך למכעיסיו שבעים או שמונים שנה ולהיטיב לו בינתים על איזה טוב אשר עשה בין הכעסותיו העצומות והרבות כי חמת אדם תפקוד מיד וזהו מי יודע כו' לומר מה שיהרהרו על שמאריך ימים לרשע הוא כי מי מבני אדם יודע עז אפך להתאפק מלפעול עד יאכלו שבעים שנה איזה מעשה טוב אשר עשו כי גם גדולים וטובים נתמהו על ראות הוא יתברך גוים מרקדים בהיכלו ושותק ולפי האמת הן הן גבורותיו ועזו לסבול עד מלאת סאתם וכן מה שגז חיש שהוא הצדיק שיתקצרו ימיו גם על זה יהרהרו כי גם מי יודע שכיראתך עברתך שכפי גודל יראת אדם ממך כן תרבה עברתך שתדקדק עם חסידיך ועל כן ימצא איש את לבו להרהר כי גז חיש הצדיק כמדובר:

2(ט) או יאמר על דרך הנזכר הנה כל ימינו של הכולל פנו בעברתך שהוא בראות עברתך שאתה מתנהג שעל ידי כן נהרהר וכלינו שנינו שלא בדבר קיום שהיא עבודתך הנותנת קיום בימים כמה דאת אמר ויקרבו ימי ישראל כי אם בהבלי העולם שלא נשאר מהם כי אם כמו הגה וסיפור מעשה שהיה בהם והם אינם:

3(י) ופירש מה היא עברתך שעליה באים להרהר הלא היא אשר הם צדיקים כי ימי שנותינו בהם כי ימים של השנים יש בהם בימים בלבד שיעור ע' שנה בימים שבקרב השנים כענין מאמרם ז"ל על ר' בון שמת בקצרות שנים אמרו עליו קנה ר' בשנים מועטות מה שהיה אחר עושה בע' שנה וכענין זה יאמר כי יש אשר ימי שנותינו בהם בקצת השנים יש ע' שנה ואם בגבורות גבר על יצרו יש בהם שיעור פ' שנה וראית ה' כי ורהבם שאם היית מאריך לו הרבה שהוא רובם הנשארים לע' היה עושה בהם עמל ואון על כן טרם יפסד תאספנו ובראותנו איש כזה כי גז חיש מן העולם ונעופה כל הרואים נעוף בהרהור מן העולם והוא פירוש אומרו כי כל ימינו פנו בעברתך שבראות עברתך על צדיק שנכרת בזה נמנעים מעבוד את ה' חלילה והם פונים ימיהם כמעופפים מהעולם:

4(יא) וזה לנו על כי מי יודע עוז אפך שמא להגן על עוז אפך סילקת אותו או אולי וכיראתך עברתך שלפי יראת חטאו דקדק עמו כלומר על כן לך יאתה להרים מכשול מבני אדם ולרחם על נפשם בל יאבדו:

5(ט) או יאמר כי כל ימינו פנו בעברתך כמדובר למעלה כי על עברת בזעת אפיך תאכל לחם אנו מוציאים כל ימינו לקבץ ללחם ביתנו ולא עוד אלא שכלינו שנינו בדברי רוח כמו הגה שאדם הוגה ואומר:

6(י) ימי שנותינו כו' וכיוצא בו ופירש ההגה ואמר שהוא שדרך איש להיות הוגה ואומר בבחרותו הנה ימי שנותינו בהם בבני אדם ע' שנה ואם בגבורות פ' שנה כלומר ולפי זה עוד לנו זמן לעבוד את ה' ועתה נוציא זמנינו ובהנאותינו עד שעל ידי כן ורהבם עמל ואון שמוציא רובם בעמל ואחרי כן בראות כי גז ונכרת קודם מלאת ע' שנה אומר מה זאת הנה חיש ונעופה והוא מאז"ל כי פי' ימיו כצל עובר אינו כצל כותל או אילן כי אם כצל עוף בשעה שהוא עף וז"א חיש ונעופה שאומר חיש הוא מה שונעופה שהוא כעוף הפורח נמצא שעל ידי הגה חשבונות של הבל כלינו שמנו באמור ימי שנותינו כו' ודומה לזה. ואומרו ורהבם ולא אמר ורובם אפשר לרמוז כי לא על צדיקים ידבר כי אם על רהבים ושטי כזב או ירמוז בה"א כי שנות עמל ואון הם חמשה חלקים משבעים שנה הנזכר שהוא להוציא מע' שנה עשרים שאינן בני עונשים לשמים:

7(יא) מי יודע כו' ועוד טענה אחרת לשלא יתן האדם אל לבו את אשר יהיה אחר מותו הלא הוא כי הרשעים לא ישיגו בדעתם עוז גיהנם כי לא יראוהו בעין כי מי יודע עז אפך והצדיקים יבטחו בצדקתם ולא ישימו לב כי לפי יראתם את ה' יגדל ענשם כי מדקדק עם חסידיו וזהו וכיראתך כו' חוזר אל האמור כי גם מי יודע כי וכיראתך שיראים אותך תהיה עברתך: