רוממות אל על תהילים צא:ב

1אומר לה' כו' אמר מרע"ה כמדבר אל כל אחד מישראל אל יעלה על רוחך שלמען יהיה הוא יתברך מחסה לי אני חפץ בהשראתו במשכן כי לא כן הוא כי הלא אם אומר לה' מחסי ומצודתי אינו שאני חוסה בו כמי שחוסה תוך בית למחסה ומסתור מזרם וממטר או תוך מצודה מפחד אויב שלא יהיה רק בהיותו תוך הבית והמצודה ולא בהיותו חוץ ורחוק מהם כי הלא הוא ית' לא יתייחס אליו קירוב או ריחוק כי גם כאשר הוא על השמים לא יעדר מהארץ כי בלעדי השפע המתפשט מאתו ית' לא יתקיים העולם וגם לא יצטרך תנועה לפעול הטוב או הפכו כי הלא מה שהוא מחסה לי ומצודתי אינו אלא במה שהוא אלהי בלבד אבטח בו שהוא שכשם המצודה אדם בוטח בה כן אל בחינת היותי בוטח בו כבוטח במצודה אקראנו מצודתי באופן כי מה שאומר לה' מחסי ומצודתי הוא משל אך אינו כי אם במה שהוא אלהי אבטח בו:

2(א) ויתכן שעור הכתובים מהפסוק הקודם שאומר בין בהיותו יושב בסתר למעלה עליון מהעולם השפל בין כאשר בצל שדי יתלונן במשכן או מקדש שתחת השמים שהוא צל שדי כמו שכתבנו בכל ב' המציאות הוא קרוב לקוראיו:

3(ב) כי כאשר אומר לה' מחסי כו' במה שהוא אלהי גם שלא ישרה שכינתו בעולם הזה אבטח בו שיעשה שאלתי ויצילני.