רא"ש על התורה, דברים לב:א
רא"ש על התורה · Rosh on Torah, Deuteronomy 32:1
Open in the reader →1האזינו משה אמר האזנה לשמים ושמיעה לארץ וישעיהו הפך הדברים ואמר האזנה לארץ ושמיעה לשמים למה לפי שהיה קרוב לשמים ודרך הוא לומר למי שהוא אצל האוזן בהסכת ולארץ לפי שרחוקה ממנו אמר שמיעה וישעיה לארץ שהיתה קרובה אצלו אמר האזנה שלמי שהוא אצלו אינו צריך אלא שיטה אזנו לשמוע ולזה אמ' השמיעה שהוא רחוק בקול רם. ורש"י פי' בישעיה שלפי' שינה הדברים לפי ששמים וארץ עדים דכתיב העדותי בכם את השמים ואת הארץ ועדי' כשעדותם מכוונת עדותם קיימת ואלו לא בא ישעיהו ונתן שמיעה לשמים והאזנה לארץ לא היתה עדותם מכוונת שהשמים יאמרו שבאזנה שמעו והארץ בשמיעה אבל בא ישעיהו וכיוון עדותם נתן האזנה לארץ ושמיעה לשמים ושניהם מעידי' בשמיעה ושניהם בהאזנה. ד"א למה שמים וארץ לפי שבהם העיד משה להעיד להקב"ה ובהן חטאו ובהן לקו ובהן מתנחמין בהם העיד משה דכתיב העדותי בכם היום את השמים ובהן חטאו שנאמר והנשים לעשות בצק לעשות כוונים למלאכת השמים ובהם לקו שנא' ואל השמים והנם רועשים הרי השמים בארץ מנין שנאמר גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי. ולקו בארץ שנא' ראיתי הארץ והנה תוהו ובהו. ובהם מתנחמין דכתי' כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני כן יעמוד זרעכם ושמכם ומפני מה נשתנית שירה זאת מכל השירות שבכולן נזכר בהם שם אומרם כמו אז ישיר משה אז ישיר ישראל ותשר דבורה וידבר דוד וכאן לא הוזכר שם אומרה ויש להשיב לפי שהוא נזכר בראשי הפסוקים שהם ה"א דהאזינו יו"ד יערוף כ' דכי שם וה"א דהצור עולין מ' ש"ין דש"חת וה"א דהלה' הרי משה ולפי' נמי ה"א דהלה' גדולה להראות כי שם סיים המשורר ולכך סידר כי שם ה' אקרא והדר הצור תמים פעלו לפי שכשבא מ"ה ליטול נשמתו של משה הלך מ"ה אצלו ואמר לו הקב"ה שלחני ליטול נשמתך א"ל לך מכאן כי אני רוצה לשבח להקב"ה לא אמות כי אחיה א"ל משה למה אתה מתגאה יש להקב"ה שמקלסין אותו כל שעה ושעה שנאמר השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו וכו' וכתיב מכנף הארץ זמירות שמענו א"ל אני משתק אותם ומקלס להקב"ה מיד פתח ואמר האזינו השמים יערוף כמטר בא מ"ה אצלו פ"ב התחיל משה מזכיר עליו שם המפורש ואמר כי שם ה' אקרא מיד ברח מ"ה מפניו והלך לו כיון שבא פ"ג אמר משה הואיל ומאת הקב"ה צריך אני להצדיק עלי את הדין פתח ואמר הצור תמים פעלו. יערוף כמטר כמו יטיף כמו יערפו טל והזכיר כאן ארבע רוחות העולם יערוף זה רוח מערבית שבא מערפו של עולם ודרכו להביא מטר. תזל כטל זו רוח צפונית שנחה כטל כדאמרי' צריכא צלותא כיומא דאסתנא כיום שמנשב בו רוח צפונית. כשעירים זו רוח דרומית שמכתת השעורים כרביבים זו רוח מזרחית שמרבה ומצמחת הזרעים כמה דאיתמר ברביבים תמוגגנה צמחה תברך: