רא"ש על התורה, שמות כ:י
רא"ש על התורה · Rosh on Torah, Exodus 20:10
Open in the reader →1לא תעשה כל מלאכה וכו'. וגרך זה גר צדק שגר תושב אינו רק עושה דכתיב למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר. וא"ת והלא ישראל גמור הוא שהרי קבל עליו כל המצות. וי"ל דס"ד אמינא הואיל ומצות שבת חביבה היא על הקב"ה שקראה אות שלא תהיה נוהגת אלא בישראל גמור שהורתו ולידתו בקדושה צריכא. ומה בין גר תושב לבן נח. י"ל גר תושב נקרא שקבל עליו בפני ב"ד שלא לעבוד ע"ז ועדיין אוכל נבלות ובן נח מצווה ועומד והקב"ה התיר להם כמו שדרשו רז"ל ראה ויתר גוים שלא יהיו מקבלים שכר כמצווה ועושה:
2ובהמתך דרז"ל אזהרה למחמר אחר בהמתו בשבת שהרי במקום אחר צוה על בהמתו למען ינוח שורך וכו' אך מ"מ אין לוקה על מחמר שהרי ניתן לאזהרת מיתת ב"ד ואעג"ב דמחמר בפיו ליכא מיתה ביותר מ"מ מצואת לאו דמחמר שמעינן אזהרה לעושה מלאכה בשבת וכן אסור להשאיל בהמתו בשבת ואם השאילה מלפני השבת צריך להפקירה בשבת וא"צ הפקר רק בינו לבין עצמו ושאר כלים אסור ביום שבת מפני שנראה כשלוחו אך אם השאילם לפני שבת מותר לפי שאינו מצווה על שביתת כליו בבית הגוי בשבת: