רא"ש על התורה, שמות ו:ג
רא"ש על התורה · Rosh on Torah, Exodus 6:3
Open in the reader →1וארא אל אברהם וכו'. פירש"י חדא שלא אמר ושמי ה' לא שאלו לי. פי' לפי' וא"ת יש דבר בפסוק שהוא כמו לא שאלו לי שהרי כתיב לא נודעתי להם ונפרש בדוחק נודעתי כמו לא הודעתי ולמה לא הודעתי לפי שלא שאלו לי עכ"ז אי אפשר לעמוד על הפירוש כדפרש"י:
2איתא בהגדה דליל פסח ר' יהודה היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב. מה ראה ר' יהודה לתת הסימנים הללו והלא מי שיראה סדר המכות בפסוק יכול לעשות כמוהו. וי"ל דהסימן בא להראות לנו שכל מכה שלישית היתה בלא התראה כנים שחין חשך ובכל ב' הראשונות מלקין ואין מלקין בלא התראה לכן דם צפרדע בהתראה. שלישי' בלא התראה כדאמרי' לקה ושנה כונסין אותו לכיפה ואתי כמה דאיתמר כיפה אין צריך התראה וכן שחין חשך בלא התראה. וקשה למה צריך בכל ראש שלישית ושלישית ב' התראות בהתראת דם צפרדע סגי. י"ל כל שלישית ושלישית מכות חדשות בפני עצמן לכך צריך לכל שלישית שתי התראות שפרעה היה סבור שלא ישובו עוד כיון שלא הוזהר פעם ראשונה. א"נ ג' ראשונות ע"י אהרן ג' שניות על ידי משה ג' שלישיות על ידי הקב"ה וא' ע"י כולם ועל שהיו חלוקות הוזקקו התראות חדשות על ידי הקב"ה דבר חשך מכת בכורות ע"י משה ערוב ברד ארבה דצ"ך ע"י אהרן שחין ע"י שלשתם. אותם דאהרן היו מן הארץ לפי שלא היה מעלתו כ"כ אותם דמשה מאויר אותם דהקב"ה משמים וארץ ומאויר שחין מכל. והמטה היה לתנין פרעה נקרא תנין שנא' התנין הגדול ומעץ יבש נעשה תנין ובלע את המטות וחזר לעץ יבש כך בראתיך מאין והמלכתיך ואמרת לי יאורי ואני עשיתני ואתה עשית עצמך כתנין שדרכו לבלוע כך בלעת י"ב שבטים וזהו י"ב מטות כי מטה ושבט הכל דבר א' סופך להחזירם ולפולטם ואחזירך לתוהו ובוהו: