רא"ש על התורה, ויקרא כד:יב
רא"ש על התורה · Rosh on Torah, Leviticus 24:12
Open in the reader →1לפרוש להם על פי וכו'. וא"ת איך היו מסופקים אם חייב מיתה והלא מצינו גבי מקלל אביו שהוא חייב סקילה כ"ש וכ"ש אביו שבשמים מלך מלכי המלכים הקב"ה וי"ל דלא היו מסופקים אם חייב מיתה דדבר פשוט הוא להם שחייב מיתה אבל המה אמרו מה לנו להמיתו כל כך העון גדול שלא תהיה מיתתו כפרתו עכ"ז מחל כבודו מי שהענוה והגדולה לפניו והשוה כבודו לכבוד ב"ו וצוה רגום ירגמו באבן כמו מקלל אביו ולא עוד:
2כתוב א' אומר מכה בהמה ישלמנה וכתוב א' או' מכה נפש בהמה וה"פ שהורגה ישלמנה נפש תחת נפש ומכה בהמה ר"ל שעשה בה חבורה לבד ותדע שהרי מסיים הפ' ואו' ומכה אדם יומת פירש אביו יומת ואינו ר"ל הכאה בלא חבורה שיהא חייב מיתה אלא ר"ל מכה אביו ועשה חבורה והוכחה שאמר למעלה נפש תחת נפש משמע שהרגה ממש והכא לא עשה כ"א חבורה לבד: