רא"ש על התורה, במדבר לא:כג
רא"ש על התורה · Rosh on Torah, Numbers 31:23
Open in the reader →1כל דבר אשר יבא באש תעבירו. יש להקשות למה הצריכ' התורה הזאה וטבילה והגעלה במלחמ' מדין יותר ממלחמת סיחון ועוג. י"מ לפי שמלחמת סיחון ועוג היתה בשדות וביערות ולא שללו בביזה הכלים של תשמיש ומ"מ קשה דהא הם מעצמם היו הגויים מטמאים במגע ובמשא דאפי' למ"ד דאינם מטמאין באהל משום דישראל קרויים אדם ואין הגויים קרויים אדם שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם וגבי טומאת אהל כתיב אדם כי ימות באהל מ"מ במגע ובמשא הם מטמאים למה לא הוצרכו הזאה וטבילה. י"ל דמלחמת סיחון ועוג היתה כאחת ממלחמות א"י שהותר לישראל דבר טומאה ואפי' קדלי דחזירי כמו שדרז"ל ובתים מלאים כל טוב א"ר אבא בר כהנא ואפי' קדלי דחזירי ומדלא הוזהרו מכל מאכל טמא ומבישולי גוים כך לא הוזהרו מטומאה שלהם וכן משמע מתוך פירש"י גבי אחרי הכותו את סיחון בפ' אלה הדברים דפי' לפיכך המתין עד שתפול ארץ סיחון ועוג לפניהם והורישם את הארץ ואח"כ הוכיחן אבל במלחמת מדין עדיין לא נכנסו בארץ ולא הותרה בהם שום טומאה: