ר' סעדיה גאון על בראשית טו:יג

1...ואין מבני יעקב מי שהאריך ימים יותר מלוי. ותגרע את הקי"ז (שנים עד שתגיע לשמונים). וכשנביא בחשבון את השנים שכל אחד מהם חי עם אביו, ונכניס את השנים של זה עם זה, יתקיים לנו התאריך של ר"י שנים. ואשר לארבע מאות שנים, לא כולן היו של ענוי, ואף לא של עבדות, אלא כל שלושת הדברים, גרות עבדות וענוי, בכולן יחד היו ת' שנה. ככ' כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה; גרות ועבדות ועינוי, כולן יחד ת' שנה. וזה כמי שאומר: הייתי בבגדאד וכופה ובצרה עשרים שנה. ואפשר שהיה י"ב במקום אחד, שבע במקום אחד ואחת במקום אחר. וכן, 'כי גר'-ת' שנים, ועבדום – ר"י, וענו אותם – פ' שנים. והתאריך הזה נופל על בניו בלבד, ככ': "יהיה זרעך". ולפיכך הוא נחשב מלידת יצחק. ואשר לת"ל שנים, הנסיעות של אברהם נכללות בהן והן השלושים שהזכרנון בפרשת ויקח תרח את אברהם בנו. כי לא נאמר שם, "זרע אברהם", אלא: "ומושב בני ישראל" וישראל הוא יעקב. וכשאומרים: בני פלוני, זה חל על בניו ועל משפחתו, כגון ואלה בני המדינה. והרי זה נופל על (כל) המשפחה (של בני ישראל). ואברהם בכלל בני ישראל. ובאומרו: "אשר ישבו במצרים", רצונו: מחוז מצרים, ומה שהוא תחת שלטונו, מכל הארצות, עד נהר פרת שלפעמים היה שייך למצרים ככ' ולא הוסיף מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת וג'. וזה הוא באור קץ (גלות) מצרים. וגם את הגוי וג'. אלו הן המכות. ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, אלו הכלי כסף וכלי זהב ושמלות כמו שנבאר.

2ואתה תבא אל אבתיך בשלום, בשלום מן העבדות, לא יגיעך דבר מזה. ואל יאשיהו אמר: ונאספת אל קברתך בשלום, שלא יחרב בית המקדש בימיו. ואשר אמר לצדקיהו: בשלום תמות, שלום מן החרב, וכמו שאמר ירמיהו: "לא תמות בחרב". ויש אומרים שיראה נקמה באויבו, כי נבוכדנצר מת בעוד צדקיהו חי, והראשון נראה יותר. בשיבה טובה, כולל שני דברים: תשובת תרח ותשובת ישמעאל. וכן במה שאמר לדויד "וימת בשיבה טובה" שנתכפר לו אותו החטא המפורסם. וכן מה שנאמר בגדעון: "וימת בשיבה טובה", שלא חטאו ישראל בחייו, ולא יעלה על הדעת ש"ויעש אתו גדעון לאפוד ויצג אותו בעפרה" וג' היה בחייו, ונבין שעשיית האפוד לכהנים, שהוא לשבח, היה בחייו, ואחרי מותו עשאוהו עבודה זרה ככ': "ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל" וג', ועליו אמר: ויזנו אחריו שם. והרי הוא כנחש הנחשת שעשה משה, ואחרי מותו עשאו העם נעבד.

3ויהי השמש באה והנה תנור עשן, הוסיף "עשן", כי היה כגלגל מסביב לאש. ודימהו לתנור, כדי לקרב הדבר למה שידוע לנו, דוגמת אומרו בהר סיני: "ויעל עשנו כעשן הכבשן".

4לזרעך נתתי את הארץ הזאת, נתינה בכח, והן הארצות של עשר האומות המנויות ונתן לנו עשר בכח, ולא הגיעו לנו בעבר בפועל אלא שבע. ושל קיני וקנזי וקדמוני עוד לא ניתנו להם, וינתנו בזמן הישועה, ככ': "ואם ירחיב יי אלהיך" וג'. ויש אומרים, שבשביל כך אמר ליצחק: "את כל הארצות האל" ולא "האלה", כי נשארו מהן שלש. וכן אמר: רק לאנשים האל, כי השלישי נפרד מהם. וכן "את כל התועבות האל" למעט את שמונה השניות, שהן מן הקבלה. וכן "ויספת לך שלש ערים על השלש האלה", יהיה בזמן הישועה, כשיתקיים, "ואם ירחיב".