ר' סעדיה גאון על בראשית יח:ב

1ואחר כך אמר "וישא עיניו". השאלה הראשונה בפסוק זה היא: למה נאמר וירא אליו ייי, ואין אנו רואים שאמר לו דבר מה? נאמר "נראה אליו" כדי שידבר אליו בענין זעקת סדום ועמורה כי רבה, אלא שהקדים את הופעת האור (של השכינה) להופעת האנשים, כדי שיתברר לאברהם שהם שליחי עליון. וכן הופעת האור לנביאים היא כדי לאמת אצלם שהקול הנשמע להם הוא דבור אלהי, ועל פי זה אמר אברהם: "ייי אם נא מצאתי חן בעיניך"-בהסתר המלה 'אנשי אלהים'. וחשב שהם אנשים, והטעות הזאת חוזרת כפעם בפעם מפני שסימני ההבחנה בין נביאים ומלאכים הם מעטים, כמו שאמרה אשת מנוח "איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד". ואלה ... הנביאים אלא ההידמות ... האמיתיות. ואי אפשר היה לאברהם ושרה בלי ... המופתים מאותם האנשים ... כשנכנס אותו האיש ב ... ויהי כעלות הלהב, ואמר אז ידע ... ואבאר שמלת 'על' יש לה בלשון שבע הוראות [הראשונה, ההוראה המפורסמת ככתוב]: "על ראש ההר"; ב. 'לפני' ככתוב: ויעמד העם על משה; ג. צרוף, ככתוב: "ועלי[הם תתנו] ארבעים ושתים עיר" ... ד. ויזרק על העם; ה. ואל (ויתפלל אל) [ותתפלל על] ייי. ו. כמו, ככתוב: על שדה הארץ יחשב. ז. עד, ככתוב: על המעברות, במקום 'עד המעברות'. ואמר וירא וירא ב' פעמים, כדי להורות על עניינים שונים: ראה שהשכינה ממתינה להם, והבין מזה שהם נכבדים. דבר אחר, ראה שהוא יושב והם עומדים, ואין זה ממידת דרך ארץ. ועוד ראה שהם פונים אליו מאמצע הדרך. ועוד, ראה שזה זמן סעודה. ועוד, ראה שאחד מהם הוא הנכבד שביניהם, ופנה אליו בלשון יחיד, והוא שענה בשם כולם. ואמר וישתחו ארצה, על דרך הכיבוד, כי, כידוע, שתי השתחוויות הן, השתחוות של עבודה, והיא לה' לבדו, ושל כיבוד, והיא המותרת מאדם לאדם. ואמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך, בהסתרת מילת 'איש', ופירושו איש האלהים, ומשום כך תרגמתי 'ולי אללה', כלומר 'איש האלהים'. וכמו שאמר: אלהיך מארץ מצרים, ר"ל המעלך מארץ מצרים, ואומר: חדש יהיו בלבנון ושנים בביתו, כלומר 'איש בביתו' ואומר: לעזתים לאמר, ר"ל להגיד לעזתים.