ר' סעדיה גאון על בראשית ב:ד

1והקדים כאן ארץ לשמים אחרי מה שהקדים בבראשית שמים לארץ, מטעמים שונים: א. יתכן שהקדים שמים לארץ בספור הבריאה, מפני שמאמר הבריאה בא מאת אלהים שהוא עליון על כל עליון, ומשום כך התחיל בדבר העליון, מקום שממנו בא (מאמר הבריאה). והקדים את הארץ לשמים אחרי (הבריאה) מפני (שעיני) המסתכל נופלות (תחילה) על הארץ (ואחרי כן) על השמים. וכן נוהגים כל המדברים. והשני...לפי כך הזכיר אותה אחרי השמים. וייתכן גם כן שהזכיר את הארץ תחילה, מפני שבא לפרט בראשונה את הדברים שעליה ... על הדבור ... בתולדות השמים הוא כותב (תולדות) מלא ... והתולדות. וכן מי ... שיכתוב "תולדות פרץ" (יכתוב תולדות) מלא. [מפני שהשלמות] תחזור בזמן חזרת זרע פרץ למצבו הראשון. וכל "תולדות" אחרים נכתבים בשלושה אופנים: בחסרון שתי הואוים יחד, או בחסרון אחת מהן, או בסופה של המילה או בתחילתה, בשביל חסרון העתיד לנפול בתולדה ההיא, בתחילתה, או בסופה או בשניהם יחד...

2והאיזון, ותוספת בכל אחד או חסרונו, בבני אדם כל תוספת במחשבה היא מחשבה רעה, לחישת השטן, וחסרון במחשבה היא סכלות. והתוספת אלימות ... והמגרעת עצלות. ואת כל כוחות הנפש משמשים חמשת החושים הידועים: השמיעה, הראיה, הריח, הטעימה והמשוש. וחוש הראיה מוליך אל המח שבו מתרקמים המדידה והדמוי והחשיבה והזכירה. וחוש השמיעה מוליך אל הלב שבו נולדת הדעה. וחוש הריח הפשוט היא הנשימה, והמורכבת – ספיגת הריחות. וחוש הטעימה מגיע עד כלי העכול שבגוף. וחוש הנפש הוא לגוף כולו. והדיבור נולד מן הרחשים והמחשבה אשר בלב, חוץ מכל הברה סתם, הבאה מפעולת הקנה (והיא) כפעולת כל אבר (אחר), (והתכונות) שהוא (האדם) מתייחד בהן, אין מגמתי לפרטן במקום הזה. והצעתי כאן רק מקצת מהן כדי להודיע את חשיבותן וערכן כי שום דבר מהגשמים הגסים לא השווה אלוהים לגוף העדין הזה [של האדם] שאינו סובל מה שזולתו מבעלי החיים סובל ממה שנתקף בו ... נכנס בו עד שהוא מתכשר ... מחמת דקותו ועדינותו. כי יש בענין זה שאלות העולות על הלב בנוגע לטבע האדם, ואין הוא.. הראשון ... החלקים ... ונאמר ש...מקבל את הנפש הזה...ונשיב שזה מחמת עדינותו ... שהוא נוהג בו...וכסות האדם...מינים לאין מספר. וכן הדבר במה שלא נתנו לגוף האדם איברים שהם ככלי נשק כגון קרן, או עץ, או צפורן, וכן הדבר במה שלא ניתנו לו איברי רמיסה כפרסה או כטלף וכדומה לאלה, וכן הדבר במה שהאדם ניזק כשהוא אוכל בשר הי או דגן בלתי אפוי ... שיהיו שניהם ... הנפש ומשכן...ולא יהיה שניהם מהמתועב והשפל כגון הלכלוך והזוהמה. וכך הדבר בנוגע לחולשת האדם שאינו יכול לעמוד על רגליו בראשית היולדו, בנגוד לבעלי חיים אחרים. גם זה הוא בגלל דקות מזגו ועדינות מבנהו. וכן בנוגע למה שהאדם מפוחד יותר ומהיר להתכופף ולהתעקם (מתוך פחד) גם זה מחמת רגישותו ועירנות מחשבתו. וכן הדבר באשר לזקיפות קומתו והתפשטות מבטו. גם התכונות האלה הן מחמת עדינותו. והוא הדין בנוגע להיות האדם נגוע במחלות שאין בעלי חיים אחרים סובלים מהן. והשבח לאלוהים שקיבץ יתרונות ומעלות לאין מספר בגוף אחד קטן.

3ודע, ידריכך האל, שהחכמים קראו את האדם עולם קטן. כי כל תכונה שבאדם היא מעין התכונות שבקוסמוס. ודע עוד שהאומה הנבחרת, דהיינו בני ישראל, תכונותיה הנכבדות הן מאותן התכונות שתיארתי כאן. ואני מקצר ואינני מקביל כל תכונה (שבישראל) לתכונה האנושית בכלל. ולפיכך ייחד הכתוב את ישראל בין כל האנשים, ואמר: כי לייי עין אדם וכל שבטי ישראל. ונאמר: ואתם צאני צאן אדם, מרעיתי אדם אתם.