ר' סעדיה גאון על בראשית כב:כ

1(תרגום כ"ב, כ"ד). פתח ב'ויהי אחר הדברים האלה', לאמור שאחר הפקידה והעקידה הגיעה השמועה לאברהם שמלכה ילדה בנים, כי [איך אפשר] שלא נדע זאת בעוד ששניהם (אברהם ונחור) היו בכות, וידוע היה ששרה לא ילדה, ככ' ותהי שרי עקרה וגו', ושלמלכה היו ילדים, כי בלעדי זה לא היו מבחינים במצבה של שרה, ואיך זה שלא הזכיר זאת עד הנה? ונאמר, יתכן שההשגחה הסתירה זאת מאברהם כדי שלא יצטערו הוא ושרה מכך. ולאחר ששרה ילדה. ויצא בשלום מן הנסיון, והכל נתקיים בשלמות, הקרה השי"ת את השמועה אליו, להוסיף בזה שמחה על שמחתו. ופירט את שמות (הבנים), בגלל כמה דברים. א. כדי שנדע שנחור הוליד שנים עשר בנים, כנגד י"ב השבטים שהיו עתידים להיולד לאברהם מיעקב, וכמו שהללו, שמונה מהם היו מבנות חורין וארבע מן השפחות, כך אלה, ה' ממלכה, בת חורין, וד' מהפילגש, ראומה. ועוד, כדי שיהיה בזה שורש והקדמה לנשואי יצחק עם רבקה. ועוד, להודיענו את יחסו של איוב ומשפחתו, שהיה מארץ עוץ, ולהודיענו (ממשפחת) מי היה אותו מחבריו, שדיבר אליו דברים נכונים, אליהוא בן ברכאל הבוזי. והנאמר שם ממשפחת רם, ר"ל ממשפחת אברם, בהשמטת 'אב', כאמור איש ימיני – בנימיני, בהשמטת 'בין', וכאומרו: שלמן בית ארבאל, וכוונתו: שלמנאסר, השמיט 'אסר', וכאומרו נצרים באו מארץ המרחק – נבוכדנצרים, בהשמטת 'נבוכד', וכדומה לזה מן הקיצורים.

2תם ונשלם פירוש וירא, ואחריו פירוש ויהיו חיי שרה.