ר' סעדיה גאון על בראשית ט:כב

1ואפשר לאמר ב...אשתו ושל הזדווגות נכנסו שניהם...או בשעת התעלפותו ... עבדות, ואם שן עבדו, כמו שאנו עומדים לפרשו במקומו.

2ובפרשה הזאת שואלים שתי שאלות: במה חטא חם? ויש מי שסובר שקצץ מן האבר של אביו, ואחרים משערים דבר אחר. וכשאומרים להם שחטאו היא ההגדה (שהגיד לאחיו) אינם מקבלים ומסתייעים ב'אשר עשה'. ואנחנו נוכיח להם שהלשון קוראת למלת גנאי הנאמרת לאחרים עשיה, כמו שאמר שלמה לשמעי בן גרא: "אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית" וגו', והוא רק קלל אותו, ככ': והוא קללני קללה נמרצת. ועוד ראיה, המעשה שבגללו הכתוב מגנה את חם הוא בדיוק ההיפך מהמעשה שבו נשתבחו שם ויפת, ולפיכך אמר קודם: ויתגל, וגינה את חם על שלא כיסהו, וגם פירסם את זה בדבריו, ושיבח את שם ויפת על שכיסו ככ': ויכסו את ערות אביהם.

3ולמה נאמר, ופניהם [א]חרנית אחר שכבר אמר וילכו אחרנית? יתכן שהראשון – בכניסתם, והשני – בסורם ממנו, כדי שלא ... ולפיכך ... או הקיץ......בזה כשאמר, 'וידע נח'......והשאלה השניה, שכנען עצמו......לא קילל אותו בשמו אלא בכינויו והתשובה ... ולפיכך לא קללו בשמו אלא בכינויו, כי המצוי ביותר מהשימוש במלה נסתרת, בלשון ישראל, היא הסתרת המלים 'אבי', 'אחי', ו'בן' אבי, באומרו: "וכלוב אחי שוחה הוליד את מחיר אבי אשתן ואשתן הוליד את בית רפה"(!), ועניינו: ואבי אשתן; אחי, כאומרם: "ויך אלחנן בן יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי", ואינו אלא אחי גלית, ככ' בדה"י: "ויך אלחנן בן יערי את לחמי אחי גלית הפלשתי"; בן, כמו שאמר ירמיה: "לעיני חנמאל דדי", ור"ל: בן דדי, כמו שאמר בראשונה: "הנה חנמאל בן שלום דדך". וכן אמר כאן: "ויאמר ארור כנען", "ויהי כנען", "ויהי כנען" ובשלשתם הכוונה – אבי כנען, כמו שתרגמנו.