שפת אמת, דברים, ראה יב
שפת אמת · Sefat Emet, Deuteronomy, Re'eh 12
Open in the reader →1תרמ"ד
2במדרש שמעו כו' אל תגבהו כו'. כי הנה הרשעים אומרים עזב ה' את הארץ. וע"ז נבראו בנ"י להעיד על הקב"ה כי הוא מחדש בכל יום מ"ב. ונותן ברכה בכל יום. והיא התורה שנותנת חיים כו' והארת התורה שמתחדש בכל יום תלוי בבנ"י השומעים. כמ"ש שמעה עמי ואדברה. לכן אחז"ל ב"ק יוצאת מהר חורב כו'. שכביכול הקב"ה משמיע בכל יום ד"ת והוא עלבון שאין כולנו מוכנים לשמוע דבר ה'. וכפי מה שבנ"י מוכנים לשמוע כך מתגלה הארת התורה. ומזה ניתן ברכה לכל הבריאה. וז"ש אשר תשמעו. ולכן אמר שמעו כו' אל תגביהו הטובה מלבוא בעולם. ובאמת השגחת הקב"ה וב"ש בעולם הוא כפי הכנת בנ"י כמ"ש אתם עדי ואני אל. וז"ש ראה אנכי נותן שצריך האיש הישראלי לראות התחדשות שיש בכל יום. והוא תלוי בכם וז"ש לפניכם:
3בפסוק לשכנו תדרשו. הוא גם על זמן הזה כאשר חכמים הגידו דבעי דרישה. וכמו שדרשו חז"ל לא תעשון כן שלא יגרמו עונותיכם לבהמ"ק שיחרב. כמו כן ע"י מעש"ט שדורשין השראת השכינה הוי בכלל מצות בנין בהמ"ק. ואבותינו הראשונים מרוב התשוקה שהי' להם זכו להמשיך השכינה למטה. מכ"ש עתה אשר כבר הוציאו הראשונים זאת מכח אל הפועל. בנקל לנו לעורר הראשונות בכח התשוקה: