שפת אמת, דברים, שופטים יח

1תרנ"א

2תמים תהי' עם ה"א כו'. כי הקב"ה נק' מלך שהשלום שלו. פי' כי השורש והשלימות והתכלית מכל הדברים הוא בו ית' וזה בחי' מלך שהשלום שלו וכח מלכותו ית' משלים ומנהיג הכל כמ"ש וקונה הכל. וכל הדברים חסרים ואין יכולין לבוא אל השלימות רק בהתקרבותם אליו ית' ולזה מיוחדים בנ"י שיכולין לקבל השלימות מאתו ית' לכן נק' השולמית. ולפי שנחסר זה השלימות בעולם לכן המעוננים וקוסמין מבקשין תחבולות ע"י הכישוף לקבל כח בחכמת הטבע. ולא זה הדרך לבוא אל השלימות ואדרבא מוסיפין להתחסר. רק בנ"י נאמר עליהם תמים תהי' עם ה"א. ואדרבא ע"י ביטול כל הדעת והחכמות אליו ית' זוכין אל השלימות כמ"ש התהלך לפני והי' תמים. ושבת שנק' שלום הוא סהדותא ע"ז. שע"י שבנ"י מבטלין כל המעשים בש"ק לכבודו ית' זוכין לנשמה יתירה והיא השלימות שמקבלין מאתו ית'. וע"ז ניתקן כל שיר השירים ישקני כו' משכני כו' לקבל השלמה מאתו ית' כמו שהוכנו בנ"י לזה בקבלת התורה:

3בפסוק ונגש הכהן כו' ואמר שמע ישראל. ודרשו חז"ל אפי' אין בכם אלא זכות שמע ישראל כו'. הרמז כי באמת כל המלחמות באו אחר החטא שקלקלנו נעשה שמקודם הי' חירות לגמרי. אבל עתה צריך להיות התיקון בבחי' נשמע בלבד. וזה הרמז הירא מעבירות שבידו. כדאיתא הקול קול יעקב. ובתורה אין שם מגע סט"א רק במעשה שולט הסט"א ע"י החטא אבל המתדבק בתורה א"צ להיות ירא מכח הידים ידי עשו. רק שצריכין לבטל כל המעשים אל התורה ובכח השמיעה שמוכנים (למשוך) [*להמשך] ולהמשיך כל המעשים אחר התורה גוברין כל הסט"א. וזה הרמז שח בין תפלה לתפלה חוזר מעורכי מלחמה. כי תש"י היא בחי' עשי' וקשרתם לאות על ידך. ותש"ר תורת ה' בפיך. וצריכין להיות מחברין כל המעשים אל התורה. וזה עצמו פי' שמע ישראל להיות מאספין כל הכחות אל התורה ובזה נוצחין המלחמה וע"ז נאמר בתחבולות תעשה כו' מלחמה. תחבולות הוא התקשרות: