שפת אמת, שמות, פרשת שקלים ה

1תרל"ה

2ויקהל ושקלים

3הקדמת הקהילה למצות שבת כי שבת הוא המאסף כל הנבראים להשיבן לשורשן וזה תלוי בהתאספות בנ"י לבטל עצמן להשי"ת כמו כן מתבטלין כל הנבראים אליו ית'. ואיתא כי קודם חטא העגל נאמר לבני ישראל ג"כ מצות שבת והוחזר אחר החטא. ונראה שכל החטא בא ע"י הקדמת עמלק הרשע וכל הקלקולים שנעשו בישראל היו ממנו ימ"ש. כי בודאי יש בכללות ישראל אנשים פשוטים ג"כ. וכל תקונם הי' ע"י הביטול לכלל ישראל. אך כאשר בא להלחם והיו מוכרחין הצדיקים להפרד מהם ועי"ז עשה פירוד בין הדביקים. ואעפ"י שנכוה כי הצדיקים גברו נגדו. אבל הופסק התאספות בנ"י כנ"ל. וזה עצמו הי' ג"כ בחטא העגל שהוכרחו הצדיקים להפרד כנ"ל. ולכן אחר החטא הקהיל אותם מרע"ה מחדש. ומצות שקלים וגם אז הנדבה למשכן. זה הי' כל תיקון החטא לכן הקדימו חז"ל גם עתה שקלים לזכור כי הוא מצוה כללית. וכ' העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט כו'. שמעתי מאא"ז מו"ר ז"ל כי העשיר שיש לו רוב נדיבות זה הכח יתן שלא ירבה כו'. ונראה הטעם כדי שיבטל עצמו לכללות ישראל שידע שמה שכל בני ישראל מתחברין להיות שוה בנדבה זו זה לרצון יותר מנדיבות שלו. ונראה שזה עצמו העצה שהדל לא ימעיט. שע"י שהצדיק מבטל עצמו אף שמעשיו מרובין ומשתוקק להרבות ומונע ע"י כלל ישראל לכן רצון הצדיק מתכנס בכלל ישראל וזה נותן כח להדל שיהי' לו ג"כ נדיבות זה כיון שמניעת נדיבות הצדיק היא בעבור כלל הצבור כנ"ל: