ספר חסידים תנב
ספר חסידים · Sefer Chasidim 452
Open in the reader →1ויש לילה שהנפשות יוצאות מן הקברות כגון בליל הושענא רבא יוצאות ומתפללות וכבר הלכו שנים והחביאו עצמן בבית הקברות ושמעו שאחת קוראה לחבירתה נצא ונתפלל יחדיו יצאו כל הנפשות והתפללו ובקשו רחמים כדי שלא יגזור מיתה על החיים גם אותם שימותו שישובו מדרכם הרעה ובחולי קל ימותו ועל כל ענין של חיים ושל מתים ועל עצמן למהר לסור דין מעליהם ומעל אחרים והגידו לקהלם. שנה אחרת בליל הושענא רבא הלכו שנים אחרים ויצאו מן הקברות רק בתולה אחת שמתה קודם שבת אמרו תצאי אמרה איני יכולה מפני כי אבי היה עשיר וירד מנכסיו וקברה בלא בגד ושמעו שמקצת הנשמות אמרו לא נקבץ יחדיו כי כבר שנים גילו עלינו לרבים אלא כל אחד ואחד יתפלל בקברו שלא ישמעו החיים ויגידו לעם וכעסו על האב ולקחו בגדים והלבישו לאותה בתולה ואם התכריכים בלו אין זה מונע הנשמה שהרי הגוף כלה והנשמה בתוך העצמות של מת חונה אף על פי שיוצא מן הגוף המת שהרי מעלה בזכורו מביא הרוח ע"י עפר שבולע מן המת. אחד לא ראה בליל הושענא רבה צל ראשו והתענה הוא ואוהביו הרבה צומות ונתן צדקה הרבה וחי כמה שנים אחר כן כדכתיב (משלי י ב) וצדקה תציל ממות: