ספר החינוך, איגרת המחבר

1אולי יחשוב מעיין בספר זה שהמחברו קבץ כל דיניו ביגיעו וטוב עיונו מדברי התנאים והאמוראים. ואילו כן היה יתחייב להיות המחבר בקי בכל פנות גמרתנו בבלית ירושלמית וספרא וספרי ותוספתא. לכן הוא היודע עצמו וחכמת מה לו. ראוי לפרסם האמת לכל השומע קולו. ואל יעשה מלאכת השם תמימה כקשת רמיה בצדיה וערמה. כמתהדר בילדי נכרים. כחלש מזדיין בשלטי הגבורים. וכשפל אנשים מתעטר בכתרי המלכים. הנה הוא קורא ממקומו מודיע ומעיד עדות נאמנה לכל קורא בו שרוב דברי הספר נלקטים מספרי עמודי הארץ המפורסמים במעלה וחכמה בכל הגוים הרב רבי יצחק אלפסי והרב רבי משה בר מיימון לטובה זכורים. להם משפט הבכורה ההוד והגדולה בחבור זה. ואל החוט המשולש בחכמה בתבונה ובדעת הרב רבי משה בר נחמן ז"ל הוא חבר ספר נכבד מאד בחשבון המצות. לבד כמה וכמה חבורים יקרים. אלה הגבורים אשר מעולם שהוציאו רוב זמנם לברר דברי חכמים לברכה זכרם. צללו במים אדירים והעלו מדברי הגמרא פנינים בידם. ויום בואנו אל בית מקדשם ואל חדר הוראתם. מצאנו שם באר מים חיים. גנות ופרדסים. גלוסקאות וכלי מילת לפנינו ערוכים. אמרתי במה אתרצה לבוא לשמש לפני הגבורים. וכבר בררו לנו הם כל הדברים. הלא בסדר תרי"ג מצות על דרך הסדרים. אולי יתעוררו יותר בהן מתוך כך הנערים. ישימו לב בהם בשבתות ובחגים. וישובו מהשתגע ברחוב הערים. לאור באור החיים. איש אל רעהו הילדים רכים. ישאלו מצות שבת זו כמה. ומלאה הארץ דעת ומזמה. והנה פירוש כל אחת נכון לפניהם. ומבלי יגיעה ימצאו דברי חפץ בסימניהם. זרע קדש יתברכו מאל הם ובניהם וכל אשר להם. בכל מקומות מושבותיהם. ואני בכלל הברכה עמהם. ומשביע אני בשם המיוחד לכל מעתיקו שיכתוב אגרת זו בראשו. והחיים והשלום יהיו אתו. למען יתנו הכל הודו ותפארתו. ליולדו ולהורתו. והמתקן בו כל שגיאה אחר העיון המכוון מאל שדי תהיה שלימה משכורתו. ושלום על ישראל אמן:

2יש מצות הנוהגות בזמן הזה והם בין כולם ג' מאות ששים ותשעה. ויש מאלו הנוהגות שלא יתחייב בהן האדם כי אם בסבה ופעמים שלא תבא הסבה לו לאדם בכל ימיו ונמצא שלא יעשה אותה לעולם כגון מצות נתינת שכר שכיר ביומו שיש מבני אדם שלא ישכור שכיר בימיו וכל כיוצא בה. וכן מן הלאוין יש קצת מהן שלא יתחייב עליהן האדם כי אם מרצונו ועל ידי סבת מעשיו ובהמנעו מאותו המעשה לא יהיה עליו חטא ולא יחסר אליו דבר כגון מוציא שם רע שלא יגרש אשתו לעולם שהוא הגורם על עצמו להתחייב בלאו הזה כי הוא הוציא שם רע וכן לאו דלא תאחר בנדרים הוא ג"כ גורם אותו ומי שיחדל לנדור לא יהיה בו חטא וכן כל כיוצא בזה והם בין כולם תשעה ותשעים מהן שמנה ושבעים עשה ואחד ועשרים לא תעשה. אבל אותם מצות שחייבין בהם כל אדם מישראל מבלי שיתחדש בו סבה בעולם הם בין כולם מאתים ושבעים וסימנם אני ישנה ולבי ע"ר. מהם שמונה וארבעים עשה ושנים ועשרים ומאתים לאוין ותמצא כל אחת בסדר שלה בתוך הספר והחיוב של אלו לעשותן אינו בכל עת רק בזמנים ידועים מהשנה או מן היום חוץ מששה מצות מהן שחיובן תמידי לא יפסק מעל האדם אפי' רגע בכל ימיו. ואלו הם. א' להאמין בשם. ב' שלא להאמין לזולתו. ג' ליחדו. ד' לאהבה אותו. ה' ליראה אותו. ו' שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים. סימנם שש ערי מקלט תהיינה לכם: