ספר ההגיון טו

1הַהַפְכִּיִּים. כְּלָלֵיהֶם. הַנֶּגְדִּיִּים וּכְלָלֵיהֶם. הַמַּעְדִּירִים וּכְלָלֵיהֶם. הַנִּבְחָנִים. הַמִּתְנַגְּדִים וּכְלָלֵיהֶם. הַמִּצְטָרְפִים וּכְלָלֵיהֶם. א הַהַפְכִּיִּים הֵם שֶׁמִּתְפָּרְשִׁים זֶה מִזֶּה בְּהִתְנַגְּדוּת חָזָק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַחֲדָם. דֶּרֶךְ מָשָׁל: שַׁחֲרוּת וָלֹבֶן.

2מַה שֶּׁיֵּשׁ לְהַבְחִין בַּהַפְכִּיִּים הוּא הַסְּגֻלָּה וְהַמִּין.

3סְגֻלַּת הַהַפְכִּיִּים שֶׁלֹּא יִמָּצְאוּ בְנוֹשֵׂא אֶחָד, בִּבְחִינָה אַחַת, בְּחֵלֶק אֶחָד, בִּזְמַן אֶחָד. פֵּרוּשׁוֹ, כִּי בְחֶסְרוֹן אֶחָד מֵאֵלֶּה הַתְּנָאִים יוּכְלוּ לִמָּצֵא. דֶּרֶךְ מָשָׁל: יוּכַל אָדָם לִהְיוֹת לָבָן לְגַבֵּי מִי שֶׁהוּא שָׁחוֹר מִמֶּנּוּ, וְלִהְיוֹת שָׁחוֹר לְגַבֵּי מִי שֶׁלָבָן מִמֶּנּוּ, וְזֶהוּ בִּבְחִינוֹת שׁוֹנוֹת; עוֹד יוּכַל אָדָם לִהְיוֹת שָׁחוֹר דֶּרֶךְ מָשָׁל בְּעוֹרוֹ וְלָבָן בְּשִׁנָּיו, וְזֶהוּ בַחֲלָקִים שׁוֹנִים; עוֹד יוּכַל לִהְיוֹת שָׁחוֹר בִּזְמַן אֶחָד וְלָבָן בִּזְמַן אַחֵר, וְזֶהוּ בִזְמַנִּים שׁוֹנִים. כְּלָלֵי הַהַפְכִּיִּים: 1 בְּמַה שֶּׁיְּקֻיַּם אֶחָד מִן הַהַפְכִּיִּים, יְשׁוֹלַל חֲבֵרוֹ. 2 בְּמַה שֶּׁיְּשׁוֹלַל אֶחָד מִן הַהַפְכִּיִּים, אֵינוֹ מֻכְרָח שֶׁיְּקֻיַּם חֲבֵרוֹ אִם לֹא יִהְיוּ הַפְכִּיִּים בִּלְתִּי מִתְמַצְּעִים. דֶּרֶךְ מָשָׁל, אִם נֹאמַר: זֶה הַדַּף אֵינוֹ לָבָן, – לֹא יְחֻיַּב הֱיוֹתוֹ שָׁחוֹר, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹתוֹ יָרֹק. אַךְ אִם תֹּאמַר: עַכְשָׁו אֵינוֹ יוֹם – מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה לַיְלָה, כִּי אֵין אֶמְצַע בֵּינֵיהֶם. 3 הַהַפְכִּיּוּת צָרִיךְ שֶׁיִּבָּחֵן לְפִי הַהֶבְדֵּל, לֹא לְפִי הַשִּׁתּוּף. דֶּרֶך מָשָׁל, אִם נֹאמַר: הָאָדָם מַרְגִּישׁ, – לֹא נִגְזַר אִם כֵּן: הַבַּעַל חַי אֵינוֹ מַרְגִּישׁ, כִּי הַהֶרְגֵּשׁ מְשֻׁתָּף לָזֶה וְלָזֶה; אַךְ אִם נֹאמַר: הָאָדָם מַמְצִיא מְלָאכוֹת, – נוּכַל לִגְזֹר מִזֶּה אִם כֵּן: הַבַּעַל חַי אֵינוֹ מַמְצִיא, כִּי זֶה דָבָר תָּלוּי בַּשֵּׂכֶל, שֶׁהוּא הֶבְדֵּלוֹ שֶׁל הָאָדָם.

4מִינֵי הַהַפְכִּיִּים חֲמִשָּׁה: נֶגְדִּיִּים, מַעְדִּירִים אוֹ שׁוֹלְלְים, נִבְחָנִים, מִתְנַגְּדִים, מִצְטָרְפִים.

5הַנֶּגְדִּיִּים הֵם שֶׁאֶחָד מְקַיֵּם וְאֶחָד שׁוֹלֵל. דֶּרֶך מָשָׁל: הוֹלֵךְ, לֹא הוֹלֵךְ. כְּלָלֵי הַנֶּגְדִּיִּים: 1 הַנֶּגְדִּיִּים אֵין לָהֶם אֶמְצָעִי. פֵּרוּשׁוֹ, כִּי אֵין בֵּין שְׁלִילָה לְקִיּוּם אֶמְצָעִי. 2 בְּהַנִּיחַ אֶחָד מִן הַנֶּגְדִּיִּים, בְּהֶכְרַח יְשׁוֹלַל הַשֵּׁנִי. 3 הַנָּשׂוּא שֶׁל הַמַּאֲמָר הַנֶּגְדִּיִּי לֹא יִתָּכֵן עִם נוֹשְׂאוֹ לְעוֹלָם. דֶּרֶךְ מָשָׁל, יִהְיֶה הַמַּאֲמָר: אָדָם אֵינוֹ לֹא אָדָם אָדָם וְלֹא אָדָם, – אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְחַבֵּר בְּשׁוּם פָּנִים.

6הַמַּעְדִּירִים הֵם הַמּוֹרִים עַל קִנְיָן וְהֶעְדֵּרוֹ, וְיִתְחַלְּקוּ לִגְמוּרִים וִּבְלְתִּי גְמוּרִים.

7הַגְּמוּרִים – הַמַּעְדִּירִים אֲפִילוּ הַכֹּח. דֶּרֶך מָשָׁל: הָעִוָּרוֹן בְּמִי שֶׁנִּקְּרוּ שְׁתֵּי עֵינָיו.

8הַבִּלְתִּי גְמוּרִים הֵם שֶׁמַּעְדִּירִים פּוֹעֵל הַקִּנְיָן, אַךְ הַכֹּח נִשְׁאָר בַּנּוֹשֵׂא. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הַשֵּׁנָה מַעְדֶּרֶת הַיְקִיצָה בַּפּוֹעֵל, אַךְ הַכֹּחַ נִשְׁאָר בַּפּוֹעֵל שֶׁיֵּעוֹר. כְּלָלֵי הַהֶעְדֵּר: 1 הַקִּנְיָן טוֹב מִן הַהֶעְדֵּר. 2 הַקִּנְיָן וְהַהֶעְדֵּר סוֹבְבִים עַל נוֹשֵׂא אֶחָד. 3 מִי שֶׁשַּׁיָּךְ בּוֹ הַקִּנְיָן, שַׁיָּךְ בּוֹ הַהֶעְדֵּר, וּמִי שֶׁאֵין הַקִּנְיָן שַׁיָּךְ בּוֹ – אֵין הַהֶעְדֵּר שַׁיָּךְ בּוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: אָדָם שֶׁשַּׁיָּךְ בּוֹ הָרְאִיָּה, שַׁיָּךְ בּוֹ הָעִוָּרוֹן; הַכֹּתֶל שֶׁאֵין שַׁיָּךְ בּוֹ הָרְאִיָּה, אֵין שַׁיָּךְ בּוֹ הָעִוָּרוֹן. 4 כְּשֶׁיֻּנַּח אֶחָד מֵהֶם, יְשׁוֹלַל חֲבֵרוֹ בְּהֶכְרַח.

9הַנִּבְחָנִים הֵם הַמִּינִים הַחֲלוּקִים שֶׁתַּחַת סוּג אֶחָד, אוֹ אִישִׁים תַּחַת מִין אֶחָד.

10הַמִּתְנַגְּדִים הֵם שֶׁבְּאֵיכוּתָם אוֹ בִפְעֻלָּתָם מִתְנַגְּדִים זֶה לָזֶה. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הַחֹם וְהַקֹּר, הַחַם וְהַקַּר.

11הַמִּתְנַגְּדִים מִתְחַלְּקִים לְמִתְמַצְּעִים וְלֹא מִתְמַצְּעִים. הַמִּתְמַצְּעִים – שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם אֶמְצָעִי, הַלֹּא־מִתְמַצְּעִים – שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם אֶמְצָעִי. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הַחֹם וְהַקֹּר יֵשׁ בֵּינֵיהֶם הַפּוֹשֵׁר, אַךְ הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה – אֵין בֵּינֵיהֶם אֶמְצָע. כְּלָלֵי הַמִּתְנַגְּדִים: 1 אִם מִתְנַגֵּד אֶחָד יְנַצֵּח לְגַמְרֵי, יְבַטֵּל אֶת חֲבֵרוֹ לְגַמְרֵי. דֶּרֶךְ מָשָׁל: אִם הַחֹם יְנַצֵּחַ לְגַמְרֵי, יְבַטֵּל הַקֹּר לְגַמְרֵי. 2 הַמִּתְנַגְּדִים – שְׁנֵיהֶם מְקַיְּמִים וְלֹא שׁוֹלְלִים. פֵּרוּשׁוֹ, כִּי אִם תֹּאמַר: לֹא חַם אֵינוֹ מִתְנַגֵּד לְלֹא קַר, – שֶׁכְּבָר יָכוֹל לִהְיוֹת לֹא חַם וְלֹא קַר, אַךְ חַם וְקַר אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת. 3 הַמִּתְנַגְּדִים – סִבּוֹתֵיהֶם וּמְסֻבְּבֵיהֶם, סְגֻלּוֹתֵיהֶם וְנוֹשְׂאֵיהֶם כֻּלָּם מִתְנַגְּדִים.

12הַמִּצְטָרְפִים הֵם הַמִּתְיַחֲסִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְאֶחָד לִהְיוֹת בְּלֹא חֲבֵרוֹ, וְהֵם הַפְכִּיִּים זֶה לָזֶה. דֶּרֶךְ מָשָׁל: הָאָב הֵפֶךְ הַבֵּן, וְהַבֵּן הֵפֶךְ הָאָב. כְּלָלֵי הַמִּצְטָרְפִים: 1 יְדִיעַת הַמִּצְטָרְפִים אֶחָד, כִּי אֵין אֶחָד בְּלֹא חֲבֵרוֹ. 2 הַמִּצְטָרְפִים בִּבְחִינַת הִצְטָרְפָם הֵם כְּמוֹ סִבָּה זֶה לָזֶה. 3 בְּהֵעָדֵר אֶחָד יֵעָדֵר חֲבֵרוֹ. 4 בְּמַה שֶּׁיְּקֻיַּם הָאֶחָד יְשׁוֹלַל חֲבֵרוֹ.