ספר ההגיון ב

1הָעֶצֶם וְהַמִּקְרֶה וּכְלָלָיו א עַד הֵנָּה בֵּאַרְנוּ עִנְיְנֵי הַהַשָּׂגָה וּמַחְלְקוֹתֶיהָ, עַתָּה נְבָאֵר הַמֻּשָּׂגִים לְמַחְלְקוֹתֵיהֶם.

2כָּל מֻשָּׂג הוּא אוֹ עֶצֶם אוֹ מִקְרֶה. פֵּרוּשׁוֹ: בֵּין הַמֻּשָּׂגִים הַמּוּחָשִׁים וְהַמֻּשׂכָּלִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ לְמָעְלָה.

3עֶצֶם – הוּא הַדָּבָר הַמַּמָּשִׁיִּי שֶׁעֲמִידָתוֹ בְעַצְמוֹ וְלֹא בְאַחֵר, וּבוֹ עוֹמְדִים הַמִּקְרִים הַמִּתְחַבְּרִים לוֹ. פֵּרוּשׁוֹ: דֶּרֶךְ מָשָׁל, עֶצֶם הָאֶבֶן, הָעֵץ, הַבַּעַל־חַיִּים וְכָל הַנִּמְצָאִים רוּחָנִים וְגַשְׁמִים.

4מִקְרֶה – הוּא עִנְיָן יִמָּצֵא בְעֶצֶם וְעוֹמֵד בּוֹ, וְלֹא יַעֲמֹד זוּלַת עֶצֶם. דֶּרֶךְ מָשָׁל, הַמַּרְאֶה שֶׁזָּכַרְנוּ לְמַעְלָה, הַיֹּפִי, הַחָכְמָה שֶׁאֵינָם נִמְצָאִים בִּפְנֵי עַצְמָם, אֶלָּא נְתוּנִים בְּאֶחָד מִן הָעֲצָמִים. כְּלָלֵי הַמִּקְרֶה 1 מְצִיאוּת הַמִּקְרֶה הוּא הִתְחַבֵּר לְעֶצֶם. פֵּרוּשׁוֹ: כִּי הִנֵּה הַמִּקְרֶה אֵינוֹ אֶלָּא עִנְיַן הֱיוֹת בְּעֶצֶם, בְּחִינָה אַחַת אוֹ בְּחִינוֹת רַבּוֹת נוֹסָפוֹת עַל הֱיוֹתוֹ עֶצֶם. אֲשֶׁר הֱיוֹת הַבְּחִינָה הַהִיא נִמְצֵאת בְּעֶצֶם זֶהוּ הַמִּקְרֶה שֶׁקָּרָה לָעֶצֶם. 2 הַמִּקְרֶה תָּלוּי בָּעֶצֶם בֵּין בַּהֲוָיָה בֵּין בַּמְּצִיאוּת. פֵּרוּשׁוֹ: אִם לֹא הָיָה עִנְיָן הָעֶצֶם לֹא הָיְתָה בְּחִינָה נוֹסֶפֶת לוֹ, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא הָיָה עִנְיַן הַמִּקְרֶה כְּלָל, עַל כֵּן נֹאמַר שֶׁהַמִּקְרֶה תָּלוּי בָּעֶצֶם בַּהֲוָיָה. וְכֵן אִם הָיָה נֶעְדָּר, לֹא הָיָה הַמִּקְרֶה קוֹרֶה, עַל כֵּן נֹאמַר שֶׁהַמִּקְרֶה תָּלוּי בָּעֶצֶם בַּמְּצִיאוּת. 3 מִקְרֶה מִבִּלְתִּי עֶצֶם נִמְנָע. 4 הַמִּקְרֶה לֹא יִתְגַּלְגֵּל מִנּוֹשֵׂא לְנוֹשֵׂא אוֹ מֵעֶצֶם לְעֶצֶם. פֵּרוּשׁוֹ: כִּי הָעֶצֶם הוּא סוֹבֵל מִקְרִים רַבִּים וְיִסְבֹּל מִקְרֶה אֶחָד בִּזְמַן אֶחָד וְאַחַר כָּךְ יִסְבֹּל מִקְרֶה אַחֵר, וְהָעֶצֶם שֶׁסָּבַל הָאֶחָד הוּא שֶׁסּוֹבֵל הַשֵּׁנִי. אַךְ הַמִּקְרֶה שֶׁקּוֹרֶה לָעֶצֶם לֹא יוּכַל לָצֵאת מִמֶּנּוּ וּלְהִתְחַבֵּר אֶל עֶצֶם אַחֵר, אֶלָּא מַה שֶׁקָּרָה לְאֶחָד כְּבָר כָּלָה בְּהֶעְדֵּרוֹ מִמֶּנּוּ, וּמַה שֶּׁיִּקְרֶה לְעֶצֶם אַחֵר – דָּבָר חָדָשׁ וְאֵינוֹ הָרִאשׁוֹן.