ספר ההגיון כב

1סְתִירוֹת הַהֶקֵּשׁ. סְתִירַת הַתּוֹלָדָה מִצַּד סֵדֶר הַהֶקֵּש וּמִצַּד קְצָת הַהֶקֵּשׁ. סְתִירַת הַהַקְדָּמָה. סְתִירָה בִּבְחִינָה אַחַת. הַטְעָאוֹת הַשִּׁתּוּף וְהָעִרְבּוּב. א עַד הֵנָּה בֵּאַרְנוּ הַרְכָּבַת הַהֶקֵּשׁ, עַתָּה נְבָאֵר סְתִירָתוֹ.

2יִסָּתֵר הַהֶקֵּשׁ אוֹ לַחֲלוּטִין, אוֹ בִּבְחִינָה מָה.

3לַחֲלוּטִין תִּהְיֶה הַסְּתִירָה אוֹ בַתּוֹלָדָה, אוֹ בְאֵיזֶה הַקְדָּמָה.

4הַתּוֹלָדָה תִסָּתֵר מִצַּד כָּל הַהֶקֵּשׁ, אוֹ מִצַּד מִקְצָתוֹ.

5תִּסָּתֵר הַתּוֹלָדָה מִצַּד כָּל הַהֶקֵּשׁ אִם סֵדֶר הַהֶקֵּשׁ אֵינוֹ כְהֹגֶן. פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה יַחַס לַהַקְדָּמוֹת עִם הַתּוֹלָדָה, אוֹ זוֹ עִם זוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: שֶׁיֻּזְכַּר בַּתּוֹלָדָה מַה שֶּׁלֹא בָא בַּנּוֹדָע אוֹ בַמַּשְׁוֶה, שֶׁיִּתֵּן בַּנּוֹשֵׂא הַמְבֻקָּשׁ נָשׂוּא שֶׁאֵינוֹ מִנָּשׂוּא הַנּוֹדָע, אוֹ שֶׁיִּתֵּן נָשׂוּא הַנּוֹדָע לְנוֹשֵׂא שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס תַּחַת נוֹשֵׂא הַנּוֹדָע. דֶּרֶךְ מָשָׁל שֶׁתֹּאמַר: כָּל אָדָם בַּעַל חַי, רְאוּבֵן אָדָם, אִם כֵּן אֵינוֹ בַעַל חַי, אוֹ: אִם כֵּן הוּא מוֹלִיד. אוֹ: אִם כֵּן שִׁמְעוֹן הוּא בַעַל חַי. אוֹ שֶׁתֹּאמַר: כָּל אָדָם מְדַבֵּר, זֶה הָעוֹף מְדַבֵּר, אִם כֵּן הוּא אָדָם. הִנֵּה תִסָּתֵר הַתּוֹלָדָה מִצַּד כָּל הַהֶקֵּשׁ, כִּי אֵין הַנָּשׂוּא שֶׁל הַהַקְדָּמָה אָדָם, אֶלָּא מְדַבֵּר.

6תִּסָּתֵר הַתּוֹלָדָה מִצַּד מִקְצָת הַהֶקֵּשׁ, אִם נָשׂוּא אֶחָד מִן הַהַקְדָּמוֹת אֵינוֹ מֻכְרָח. דֶּרֶךְ מָשָׁל שֶׁתֹּאמַר: מַתֶּכֶת הוּא אוֹ כֶסֶף אוֹ זָהָב, הַבַּרְזֶל הוּא מַתֶּכֶת, אִם כֵּן הַבַּרְזֶל הוּא אוֹ כֶסֶף אוֹ זָהָב, – הִנֵּה הַנָּשׂוּא שֶׁל הַהַקְדָּמָה רִאשׁוֹנָה אֵינוֹ מֻכְרָח, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת מַתֶּכֶת וְלֹא יִהְיֶה לֹא כֶסֶף וְלֹא זָהָב.

7סְתִירַת הַהַקְדָּמָה תִּהְיֶה אִם תִּהְיֶה הַהַקְדָּמָה כּוֹזֶבֶת, דְּהַיְנוּ אִם יְחַיֵּב בְּנוֹשֵׂא אֶחָד נָשׂוּא שֶׁרָאוּי לִשָּׁלֵל מִמֶּנּוּ, אוֹ יְשֻׁלַּל מַה שֶּׁרָאוּי לְחַיֵּב, לְפִי כְלָלֵי הַתְּאָרִים הַהֶגְיוֹנִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ לְמָעְלָה.

8סְתִירָה בִּבְחִינָה אַחַת הוּא אִם יֵאָמֵר בַּהַקְדָּמָה דֶּרֶךְ כְּלָל מַה שֶּׁאֵינוֹ אֶלָּא בְּעֵרֶךְ וּבִבְחִינָה אַחַת, שֶׁאָז נֹודֶה אוֹתָה בִּבְחִינָה אַחַת וְנַכְחִישׁ אוֹתָהּ בִּבְחִינָה אַחֶרֶת, וְזֶה יִהְיֶה בַנּוֹשֵׂא אוֹ בַנָּשׂוּא. דֶּרֶךְ מָשָׁל: כָּל אָדָם מוֹלִיד, זֶה הַיֶּלֶד אָדָם, אִם כֵּן הוּא מוֹלִיד. נִסְתֹּר הַהַקְדָּמָה הָאַחַת בְּמִקְצָת וְנֹאמַר: כָּל אָדָם גָּדוֹל וּבִלְתִּי עָקָר מוֹלִיד, אַךְ לֹא כָּל אָדָם בְּהֶחְלֵט, אִם כֵּן אֵינוֹ בְהֶכְרַח שֶׁזֶּה הַיֶּלֶד יִהְיֶה מוֹלִיד. וְזֶה הַחִלּוּק בַּנּוֹשֵׂא. אוֹ שֶׁתֹּאמַר: הָאָדָם מְדַבֵּר, הָאִלֵּם הוּא אָדָם, אִם כֵּן הָאִלֵּם מְדַבֵּר. תִּסָּתֵר הַהַקְדָּמָה הָאַחַת בְּמִקְצָת וְנֹאמַר: כָּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ מְעַכֵּב לְדִבּוּרוֹ מְדַבֵּר, אַךְ הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ עִכּוּב לְדִבּוּרוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר.

9כָּל הַהֶקֵּשִׁים לִהְיוֹתָם אֲמִתִּים צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ מְנֻקִּים מִן הַהַטְעָאוֹת, וְהֵם שְׁנֵי מִינִים, הָרִאשׁוֹן – הַשִּׁתּוּף, הַשֵּׁנִי – הָעִרְבּוּב.

10הַשִּׁתּוּף הוּא שִׁתּוּף הַמִּלּוֹת בְּהוֹרָאָתָם, שֶׁלִּפְעָמִים לְפִי הוֹרָאָה אַחַת יָאוּת לָהֶם נָשׂוּא אֶחָד, וּלְפִי הוֹרָאָה אַחֶרֶת – לֹא. וְאִם בְּאַחַת מִן הַהוֹרָאוֹת תִּקְדַּם וְהַתּוֹלָדָה בַּהוֹרָאָה הָאַחֶרֶת, הֲרֵי זֶה הַטְעָאָה.

11הָעִרְבּוּב הוּא שֶׁלֹּא יִבָּחֵן הַנָּשׂוּא בְּאֵיזֶה יַחַס הוּא עִם נוֹשְׂאוֹ, אִם עַצְמִי וְאִם מִקְרִי, אִם בְּכֹחַ וְאִם בְּפֹעַל, וְכַיּוֹצֵא. כְּלָלו שֶׁל דָּבָר: הַתּוֹלָדָה צְרִיכָה שֶׁתִּדְמֶה לְהַקְדָּמוֹתֶיהָ דִּמְיוֹן עַצְמִי וְשָׁלֵם. וְאִם אֵינָהּ דּוֹמָה לָהֶם אֶלָּא בְמִקְצָת, וְנִבְדֶּלֶת מֵהֶם בְּעִקַּר אֲמִתָּה – הֲרֵי זֶה הַטְעָאָה. דֶּרֶךְ מָשָׁל אִם תֹּאמַר: הָאָדָם מְדַבֵּר, פְּלוֹנִי הַשּׁוֹתֵק הוּא אָדָם, אִם כֵּן פְּלוֹנִי הַשּׁוֹתֵק הוּא מְדַבֵּר, – הֲרֵי זֶה הַטְעָאָה, כִּי הָאָדָם מְדַבֵּר בְּכֹח אַךְ לֹא תָמִיד בְּפֹעַל.