ספר ההגיון ו

1הַחֹמֶר הָרָחוֹק וְהַקָּרוֹב. כְּלָלֵי הַחֹמֶר. הַצּוּרָה הָעַצְמִית וְהַמִּקְרִית. כְּלָלֵי הַצּוּרָה. א עַד הֵנָּה נִתְבָּאֲרָה הַסִּבָּה הַחִיצוֹנָה, עַתָּה נְבָאֵר הַפְּנִימִית, הַנִּכְנֶסֶת בִּמְצִיאוּת הַמְסוֹבָב עַצְמוֹ, וּמִתְחַלֵּק לִשְׁנַיִם: חֹמֶר וְצוּרָה.

2הַחֹמֶר הוּא מַה שֶּׁמִּמֶּנּוּ נַעֲשָׂה הַמְסֻבָּב, וְיִתְחַלֵּק לְרָחוֹק וְקָרוֹב. הַרָחוֹק הוּא – מַה שֶׁמִמֶּנּוּ נַעֲשָׂה הַמְסֻבָּב בְּחֶבְרַת חֹמֶר אַחֵר קָרוֹב מִמֶּנּוּ; הַקָּרוֹב – אוֹתוֹ שֶׁמִּמֶּנּוּ נַעֲשָׂה הַמְסֻבָּב בְּלֹא חֹמֶר בָּאֶמְצַע. מָשָׁל: הַחֹמֶר הָרָחוֹק בָּאָדָם – הֶעָפָר, כִּי לֹא מֵעָפָר מִיָּד נוֹצָר הַוָּלָד, אֶלָּא שֶׁרֵאשִׁית עִנְיָנוֹ הוּא עָפָר, אַךְ חֹמֶר הַקָּרוֹב הוּא בָּשָׂר וָדָם וּשְׁאָר הַרְכָּבוֹתָיו. כְּלָלֵי הַחֹמֶר: הַחֹמֶר קוֹדֵם לַצּוּרָה בַּטֶּבַע. פֵּרוּשֹוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְצוּרָה לִמָּצֵא אֶלָּא בַחֹמֶר.

3הַצּוּרָה הִיא – מַה שֶּׁבּוֹ הַמְסֻבָּב הוּא מַה שֶׁהוּא, וְתִתְחַלֵּק לְעַצְמִית וּמְדֻקְדֶּקֶת, וּלְמִקְרִית אוֹ בִלְתִּי־מְדֻקְדֶּקֶת, הָעַצְמִית הִיא – מַה שֶׁעוֹשֶׂה הַמְסֻבָּב מַה שֶּׁהוּא בַאֲמִתַּת עִנְיָנוֹ וּמַבְדִּילוֹ מִשְּׁאָר כָּל הַנִּמְצָאִים. דֶּרֶךְ מָשָׁל: צוּרַת הָאָדָם הוּא הַכֹּחַ הַמְדַבֵּר, שֶׁכּוֹלֵל הַשֵּכֶל וְהָרָצוֹן, שֶׁבָּזֶה הוּא מַה שֶׁנִּבְדָּל בָּעֶצֶם.

4הַבִּלְתִּי מְדֻקְדֶּקֶת הִיא כְּלָל אֵיזֶה מִקְרִים מְיֻחָדִים לְאֵיזֶה נִמְצָא שֶׁנְּצַיְּרֵהוּ בָהֶם, כְּשֶׁאֵין צוּרָתוֹ הָעַצְמִית נוֹדַעַת. דֶּרֶךְ מָשָׁל שֶׁנֹּאמַר: הַכֶּלֶב הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַנִּבּוּחַ, וְאֵין זֶה עִקַּר עִנְיָנוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב. כְּלָלֵי הַצּוּרָה: 1 הַצוּרָה נִכְבֶּדֶת תָּמִיד מֵהַחֹמֶר. פֵּרוּשׁוֹ, כִּי בָהּ תָּלוּי כָּל אֲמִתַּת עִנְיַן הַנִּמְצָא, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּחֹמֶר. 2 הַצּוּרָה הָעַצְמִית אֵינָהּ מֻשֶּׂגֶת מֵהַחוּשׁ. 3 פְּעֻלּוֹת הַנִּמְצָא תְּלוּיוֹת בַּצּורָה שֶׁלּוֹ.