ספר העיתים מט
ספר העיתים · Sefer HaItim 49
Open in the reader →1מתני' בור של יחיד כרגלי היחיד ושל אותה העיר כרגלי אנשי אותה העיר ושל עולי בבל כרגלי הממלא מי שהיו פירותיו בעיר אחרת וערבו בני אותה העיר לבוא אצלו לא יביאו לו מפירותיו ואם עירב הוא הרי פירותיו כמוהו תני' נהרות המושכין ומעיינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם תני' אחריתא בור של שבטים יש להן אלפים אמה לכל רוח וכיון דקיי"ל כר"י בן נורי בחפצי הפקר גשמים שירדו מעיו"ט יש להן אלפים אמה לכל רוח ואם ירדו ביו"ט הרי הן כרגלי כל אדם, תני רבי חייא חרם שבין תחומי שבת, פי' חרם כמו חרץ שהוא מלא מים והוא בין שני תחומי שבת, צריך מחיצה של ברזל להפסיקו להתיר חציין לתחום זה וחציין לתחום זה, מיחייך עלה ר' יוסי בר חנינא, מ"ט חייך עליה ושקלינן וטרינן ואמרינן משום דקל היא שהקילו חכמים במים כדבעא מיני' רב טבלא מרב מחיצה תלוי' מהו שתתיר בחורבה א"ל אין מחיצה תלויה [מתרת] אלא במים קל שהיא שהקילו חכמים [במים] הלכך אפי' מחיצה של קנים מתרת: