ספר המכריע יח

1גרסינן בפרק בהמה המקשה רב פפי מתני הכי וכו'.

2כתב המורה וכלישנא קמא דרב עבדינן לחומרא למעלה מן הארכוב' התחתונ' כל מקום שיחתוך טריפה.

3וכן שניטל צומת הגידין בלא רכובה דלא חזינן דהדר ביה רב ולקמן פסיק הלכתא הכי אפילו נשבר העצם וכל שכן נחתך לגמרי וגם בהלכות גדולות מצאתי שפוסק כדברי המורה.

4ונראה לי שאין שיטת התלמוד הולכת כן דהא רב יהודה דקאמר לה משמיה דרב הדר ביה ורב פפא נמי מתני לה כלישנא אחרינא כעולא דמכשר בארכובה האמצעית ומפומיה דרב לא שמעינן בפירוש באיזו רכובה קאמר אלא רב יהודה אמר לה משמיה והא הדר ביה ומאי דפסק לקמן דאפילו נשבר העצם טריפה מאן לימא לן דבעצם האמצעי קאמר דילמא בעצם השלישי קאמר כעולא וכרב פפא דלמעלה מן הארכובה קאמר בסתמא ולא פירש באיזו ארכובה.

5וגם רבינו יצחק מפאס זצוק"ל לא כתב הלשון הראשון אלא הלשון האחרון של רב פפא דהוא כדעולא למימרא דהכי הלכתא.

6גם רבינו שמואל זצוק"ל כתב בהלכות בדיקה שחיבר אם נשבר פרק האמצעי למעלה מצומת הגידין ואין עור ובשר חופין אותו אותו אבר אסור ובהמה מותרת ופרק השלישי שהוא הרחב הסמוך לגוף אם נשבר אותו העצם ואין עור ובשר חופין אותו אסור גם האבר גם הבהמה.

7גם בפרק מצות חליצה תנן מן הארכובה ולמטה חליצתה כשירה.

8ואמרינן בגמרא שלש רגלים פרט לבעלי קבים פירוש שפטורין מן הראייה אלמא שוק לאו רגל מיקרי והיכי תנן מן הארכובה ולמטה חליצתה כשירה דמשמע שוק כשר לחליצה ומיקרי רגל שאני הכא דכתיב מעל רגלו אי הכי אפילו מארכובה ולמעלה נמי מעל אמר רחמנא ולא מעל דמעל.

9אמר רב פפא שמע מינה האי איסתוירא עד ארעא נחית דאי סלקא דעתך מיפסק פסיק הוה ליה איהו מעל ושוקא מעל דמעל. פירוש איסתוירא הוא עצם הקרסול המפסיק בין שוק לרגל.

10מוכיח מכאן דכל עצם השוק קורא התנא מן הארכובה ולמטה ומן הארכובה ולמעלה הוא למעלה מן השוק דהיינו עצם הירך הנקרא קולית והם הכי נמי הכא אם נשבר עצם השוק כשירה והוא למטה מן הארכובה ואם נשבר עצם הקולית טריפה והוא מן הארכובה ולמעלה והא מעשים בכל יום כשחותכים רגלי הגנבים מודדין למעלה מן הקרסול ארבעה טפחים כדי שיתרחקו ולא יחתכו במקום צומת הגידין וחותכין שם והוא חי אלמא כל עצם השוק יקרא למטה מן הארכובה.