ספר המליצה, אחרית דבר ג

1על "ספר המליצה" לרמח"ל שלפנינו נודעו דברים לראשונה מפי יוסף אלמנצי [פדובה 1801 – טריאסטי 1860] במאמרו "תולדות ר' משה חיים לוצאטו מפאדובה" ב"כרם חמד" ג פראג תקצ"ח עמ' 168 סי' 125, אם כי הוא עצמו לא ראה את הספר. והרי הוא אומר: "ובאו לידו [לידי הרב בצלאל בנימין הכהן באמשטרדם] מהחכם ר' דוד מינדיס פראנקו [1713 — אמשטרדם 1792] תלמיד רמח"ל להוציאם לכבוד מחברם עם ג' מאמרים אחרים הנקראים הדקדוק, ההגיון והמליצה , אשר עתה אולי כצמר יאכלם סס. ב"מאמר החכמה" [דפוס ראשון: אמשטרדם תקמ"ג בשם הכולל: "דרך חכמה"] דף ט ע"ב הזכיר רמח"ל ספר האחרון כשם "מחברת המליצה". ביתר בהירות נזכר כתב היד כולו ב Israelitische Annalen לי"מ יוסט [1793 – 1860] לשנת 1840 עמ' 112.

2בעתון זה מודיע העורך מפי ש"ש מולדר [1789 – 1862] על מציאות "ספר הדקדוק" לרמח"ל, שנכתב באמשטרדם בשנת תק"ב – 32,8 0 דף. והתחלתו היא: "חלקי דקדוק שנים. האחד בנין התיבות, והשני בנין המאמרים. חלקי תיבות לשוננו הקדושה שנים. האחד האותיות והשני הנקודות". בסוף הספר מדובר על מפיק, מפסיק וכו' והספר גומר במשלי א, ה.

3הספר השני באותו אוסף היה "ספר ההגיון" הנ"ל, אשר אף הוא נכתב באמשטרדם בשנת תק"ב ונדפס ראשונה על פי כתב יד זה על ידי כהן צדק [לבוב 1827 – לונדון 1903] בווארשא שנת תרנ"ז "על ידי בית מערכת הצפירה".

4הספר השלישי היה "ספר המליצה" שנתחבר באותה תקופה אחרי "ספר ההגיון" והוא נזכר בו הרבה פעמים — 31 דף. ומצורף לו "מאמר על הדרשה" — 3 דפים; ה"מאמר" נדפס בהמלצת יוסט, שקיבל אותו ממולדר לשם פירסום, בכרם חמד ו פראג תר"א עמ' 1 – 3.

5ולסופו של כתב היד צורף מכתב בכתב ידו של רמח"ל לשני תלמידיו דוד פרנקו מינדיס ודוד די פוניסקה באמשטרדם (נדפס על ידי שמעון גינצבורג בספרו האנגלי, The life and works of M. Ch. Luzzatto פילדלפיה 1931, עמ' 71 הערה 153).

6"מחברת הדקדוק" ו"ספר המליצה" אף נזכרו על ידי גינצבורג עמ' 143 סי' 62 – 63 ככתבי יד שאין אדם יודע מקומם כעת. ואשר לספקו של גינצבורג שם, אם יש ל"ספר המליצה" קשר ל"אגרת המליצה" (קיצור מ"לשון למודים") לי"ל מרגליות, נאווי דוואהר תקנ"ו — הרי אפשר כעת לומר בבטחה, שאין שום קשר לשני הספרים הללו; ואין שום ספק, כי מרגליות לא ראה את "ספר המליצה".

7כתב היד כולו, כפי המתואר לעיל, היה במשך שנים בבית עקד הספרים של ר' יעקב מאיר לעהרן [1793 – אמשטרדם 1861] ומשם נתגלגל ובא לידי ההיסטוריון הנודע ד"ר מ. שטרן [שטיינבאך 1864 – ברלין 1939?] בברלין. אצל האחרון ראיתי את כתב היד בשנת תרצ"ב וקיבלתי רשות לצלם את "ספר המליצה" וה"מאמר על הדרשה" לשם פירסומם. ואין אני יודע בידי מי נמצא כתב היד כעת. ומי יודע אם לא אבד.

8כתב היד הוא כתב ידו של דוד פרנקו — מינדיס שהעתיקו כנראה מתוך כתב ידו של המחבר. לכתב היד המכורך בכריכת עור, היה שער מקושט מעשה פיתוח נחושת ואף בסופו נמצא קישוט קטן העשוי בטעם.

9מקורות הכתובים וכן המונחים הלועזים (באותיות עבריות) כתובים על הגליון, והמונחים אף מסומנים הם בספרות ערביות, בפנים ועל הגליון, כדי לדעת מה מקומם בפנים הספר.

10במהדורה זו שלפנינו הוכנסו המקורות וכן המונחים לפנים הספר בתוך סוגריים עגולים. מפתח המונחים בצירוף טרנסקריפציה לועזית ומראי מקומות סודר על ידי המהדיר.

11א. מ. הברמן