ספר המליצה ה

1הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּחֻקּוֹת הַמְּלִיצָה הוּא כְלָל מַה שֶּׁתַּכְלִיתוֹ לָתֵת לְשֵׂכֶל הַשּׁוֹמֵעַ צִיּוּר מַסְפִּיק מִמַּה שֶׁנִּרְצֶה לְהַגִּידוֹ, וּפְרָטָיו אַרְבָּעָה. הָרִאשׁוֹן הוּא מַה שֶׁבֵּאַרְנוּ בְחֻקּוֹת הַהַגָּדָה, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַלָּשׁוֹן בְּמִלּוֹתָיו לְהַסְכִּים עִם הָעִנְיָן בְּכָל חֲלָקָיו בִּלְתִּי נְטוֹת מִמֶּנּוּ. הַשֵּׁנִי הוּא מַה שֶׁיִּקְרָאוּהוּ "הַעְתָּקָה". הַשְּׁלִישִׁי — מַה שֶׁיּקְרָאוּהוּ "עֵרֶךְ", וּכְבָר דִּבַּרְנוּ גַם מִשְּׁנֵי אֵלֶּה בְּדֶרֶךְ קְצָרָה לְמַעְלָה בְּפֶרֶק ג. הָרְבִיעִי הוּא מַה שֶׁיִּקְרָאוּהוּ "הַגֶּדֶר הַהֲלָצִיִּי".

2הַהַעְתָּקָה (אֲלֵיגוֹרִיאָה Alegoria) הִיא כְּלָל מַה שֶׁיֵּאָמֵר שֶׁלֹּא בְּדִקְדּוּק, דְּהַיְנוּ: שֶׁתַּחַת הַזְכִּירֵנוּ הָעִנְיָנֵים בַּמִּלּוֹת הָעַצְמִיּוֹת לָהֶם — נַזְכִּירֵם בְּמִלּוֹת בִּלְתִּי עַצְמִיּוֹת שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן בָּהֶם מַה שֶׁיּוֹרוּ בְעֶצֶם, שֶׁהוּא מַה שֶׁיּוּבַן בָּם בַּהוֹרָאָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּתְבָּאֲרָה בְהִגָּיוֹן 20 ב"הגיון" פרק ח‘ (עמ' 33) ופרק ט' (עמ' 33). , אֶלָּא מַה שֶׁיּוֹרוּ בְּמִקְרֶה עַל צַד דִּמְיוֹן אוֹ בְחִינָה אַחֶרֶת. וְתֵחָלֵק לִשְלֹשָׁה מִינִים;

3הָרִאשׁוֹן הוּא הַמְּיֻסָּד עַל הַדִּמְיוֹן, שֶׁנֹּאמַר מִלָּה וְאֵין הַכַּוָּנָה בָהּ עַל מַה שֶּׁהִיא בֶאֱמֶת אֶלָּא עַל עִנְיָן דּוֹמֶה לוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: וַעֲמָקִים 21 ועמקים, תהלים, סה, יד. יַעַטְפוּ בָר, הִנֵּה, בְּמִלַּת "יַעַטְפוּ" לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה לְמַה שֶּׁהִיא מוֹרָה מַמָּשׁ, שֶׁהִיא הָעֲטִיפָה, אֶלָּא לְעִנְיָן דּוֹמֶה לָזֶה, שֶׁהִיא — הִמָּלְאָם בָּר, מִלּוּי גָדוֹל שֶׁיְּכֻסּוּ מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שֶׁיְּכֻסֶּה גוּף הָאָדָם מִן הַמְּעִיל שֶׁיִּתְעַטֵּף בּוֹ. וְהִנֵּה, נוֹסְדָה הַהַעְתָּקָה הַזֹּאת עַל הַדִּמְיוֹן אֲשֶׁר לַבָּר וְהָעֲמָקִים עִם הָאָדָם וְהַמְּעִיל בִּבְחִינַת הִכָּסוֹת גּוּף בַּחֲבֵרוֹ, וְנַעְתִּיק הַמִּלָּה הָרְאוּיָה לְכִסּוּיו שֶׁל הָאָדָם אֶל כִּסּוּיָם שֶׁל הָעֲמָקִים.

4וְאָמְנָם כְּמוֹ שֶׁיֻּקַּח נָשׂוּא תַחַת נָשׂוּא מִפְּנֵי דִמְיוֹנָם – כֵּן יֻתַּן נְשׂוּא נוֹשֵׂא אֶחָד לְנוֹשֵׂא דוֹמֶה לוֹ מִפְּנֵי דִמְיוֹנָם, פֵּרוּשׁוֹ: שֶׁכְּמוֹ שֶׁיְּיֻחַס נָשׂוּא לְנוֹשֵׂא עַל הֱיוֹתוֹ בַּנּוֹשֵׂא הַהוּא נָשׂוּא דוֹמֶה לוֹ — כֵּן יְיֻחַס לוֹ עַל הֱיוֹתוֹ רָאוּי לוֹ אִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּפֹּל בּוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא נִמְצָא בְנוֹשֵׂא דוֹמֶה לוֹ, שֶׁנּוֹפֵל בּוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: יַחַד הָרִים 22 "יחד הרים". תהלים צח, ח. יְרַנֵּנוּ, נִתְיַחֲסָה הָרִנָּה לֶהָרִים לְפִי שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לָהֶם אִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּצֵא בָהֶם, וְכַוָּנַת הַמַּאֲמָר הַזֶּה הִיא לְהוֹרוֹת עַל רֹב הַשַּׁלְוָה וְתִקּוּן דִּבְרֵי הָעֹולָם שֶׁכֻּלָּם יִהְיוּ בְהַצְלָחָה וּמֻצָּלִים מִכָּל הֶפְסֵד 23 "הפסד", בכה"י ההפסד. עַד שֶׁלְּכֻלָּם הָיְתָה הָרְנָנָה רְאוּיָה אִלּוּ הָיוּ מוּכָנִים לָהּ; וְהִנֵּה, נְדַמֶּה הֶהָרִים (שֶׁהֵם נוֹשְׂאֵנוּ), בִּבְחִינַת הֱיוֹת מֻצְלָחִים בְּעִנְיָנָם וּמֻצָּלִים מִן הַהֶפְסֵדִים לִבְנֵי הָאָדָם הַמֻּצְלָחִים בְּעִנְיָנָם; וְאוּלָם, בְּנֵי הָאָדָם הַמֻּצְלָחִים, מִצַּד הֱיוֹתָם מֻצְלָחִים, רְאוּיָה לָהֶם הָרִנָּה, וּבִבְחִינָה זֹאת נְיַחֲסָהּ לֶהָרִים גַּם כֵּן, שֶׁאִלּוּ הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּצֵא בָם — הָיָה רָאוּי שֶׁיְּרַנֵּנוּ. אַךְ תּוֹעֶלֶת הַדִּמְיוֹן הַזֶּה הוּא לְבָאֵר מַצָּבָם הַמֻּצְלָח תַּכְלִית הַבֵּאוּר וּלְצַיְּרוֹ הַצִּיּוּר הַיּוֹתֵר חָזָק שֶׁאֶפְשָר, וָזֶה — לְפִי שֶׁזֶּה הַנָּשׂוּא שֶל הָרִנָּה מְצֻיָּר אֶצְלֵנוּ הֱיוֹתוֹ הַסִּמָּן הַמֻּבְהָק לְהַצְלָחָה, כִּי הַמֻּצְלָח מְרַנֵּן, וְעַל כֵּן תַּכְלִית מַה שֶׁנּוּכַל לְצַיֵּר הַצְלָחַת אֵיזֶה נוֹשֵׂא שֶׁיִּהְיֶה, הוּא שֶׁנֹּאמַר שֶׁהוּא מְרַנֵּן, וְהַכַּוָּנָה — שֶׁהָיָה מְרַנֵּן אִלּוּ הָיָה בְטִבְעוֹ שֶׁיְּרַנֵּן.

5וְהִנֵּה הַהַעְתָּקָה הַזֹּאת תֵּעָשֶׂה מִבַּעַל חַיִּים לְבַעַל חַיִּים אַחֵר, וּמִבַּעַל חַיִּים לְבִלְתִּי בַעַל חַיִּים, וְכֵן לְהֶפֶךְ וּמִבִּלתִּי בַעַל חַיִּים לבִלתִּי בַעַל חַיִּים אַחֵר. כְּלָלוֹ שֶל דָּבָר: כָּל דִּמְיוֹן שֶׁיִּבָּחֵן בִּשְׁנֵי נוֹשְׂאִים יִהְיֶה סִבָּה לְהַעְתִּיק נְשׂוּאֵי הָאֶחָד אֶל חֲבֵרוֹ כְּשֶׁיִּהְיֶה הַהֶעְתֵּק אֶמְצָעִי לְבֵאוּר מִקְרֶה אֲמִתִּי שֶׁיִּקְרֶה בַנּוֹשֵׂא, וְכַמָּשָׁל שֶׁהֵבֵאתִי לְמַעְלָה. אוּלָם הַעְתָּקָה שֶׁלֹּא תִוָּסֵד עַל דִּמְיוֹן אֲמִתִּי וְלֹא תְבָאֵר מִקְרֶה אֲמִתִּי, הִנֵּה לֹא לְחָכְמָה תֵחָשֵׁב אֶלָּא לְחֶסְרוֹן לַמַּאֲמָר וּלְסִכְלוּת אֶל אוֹמְרָהּ.

6וּמַה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁתֵּדַע עוֹד, שֶׁהִנֵּה הַהַעְתָּקוֹת: מֵהֶן — קְרוֹבוֹת, וּמֵהֶן — רְחוֹקוֹת, מֵהֶן — גְמוּרוֹת, וּמֵהֶן — בִּלְתִּי גְמוּרוֹת;

7הַקְּרוֹבוֹת הֵן אוֹתָן שֶׁלֹֹּא יִצְטָרֵךְ לְשׁוֹטֵט בָּהֶן הַשֵּׂכֶל מִדָּבָר לְדָבָר בִּדְבָרִים הַרְבֵּה עַד שֶׁיִּמְצָא הַמְּכֻוָּן בַּמִּלָּה, אֶלָּא בְהֵעָתְקוֹ מִמֶּנָּה אֶל מַה שֶׁיִּדְמֶה לָּהּ יִמְצָא מְכֻוָּנָה. וְהָרְחוֹקוֹת (מֵיטַאלֶפְּזִיס Metalepsis) הֵם אוֹתָן אֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ לָשׁוּט בִּדְבָרִים הַרְבֵּה מֵאֶחָד לְאֶחָד עַד שֶׁיִּמְצָא הַמְּכֻוָּן, דֶּרֶך מָשָׁל: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה 24 "גור אריה יהודה", בראשית מט, ט. , כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִכַּוָּנַת הַמִּלָּה עַצְמָה שֶׁהִיא הַבַּעַל חַיִּים הַיָּדוּע הַנִּקְרָא "אַרְיֵה" אֶל עִנְיָן דּוֹמֶה לָזֶה שֶׁהוּא "גִבּוֹר לֵב" — כְּבָר מָצָאנוּ הַמְּכֻוָּן בָּהּ, וְכֵן; אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי (תהלים כג ו), כְּשֶׁנֵּצֵא מִכַּוָּנַת "יִרְדְּפוּנִי" שֶׁהִיא הַהוֹרָאָה עַל גּוּף מִתְנוֹעֵעַ אֶל גּוּף אַחֵר, אֶל כַּוָּנָה דוֹמָה לָזֶה שֶׁהִיא הֱיוֹת מִקְרֶה-מָה קוֹרֶה בְהַתְמָדָה — כְּבָר מָצָאנוּ הַמְּכֻוּן; אָמְנָם, מַאֲמַר: יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל-הַגּוֹיִם (ישעיה סא יא) — הִיא הַעְתָּקָה רְחוֹקָה, כִּי אוּלָם, יַחַס הַצְּמִיחָה לַצְּדָקָה כְּבָר הִיא הַעְתָּקָה אַחַת, כִּי אֵין הַצְּמִיחָה רְאוּיָה בֶאֱמֶת אֶלָּא לְּזֶרַע נִזְרָע, וְאוּלָם הַכַּוָּנָה בָזֶה עַל הַגִּלּוּי וְהַהֵרָאוֹת, וְזֶה עַל צַד הַדִּמְיוֹן, כִּי הַזֶּרַע נֶחְבָּא תַחַת הָאָרֶץ זְמַן מָה וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא וִיִגָּלֶה, וְלָכֵן גּוּף שהָיָה מְכֻסֶּה וְנֶעְלָם וְאַחַר בָּא לְגִלּוּי וִנִתְפַּרְסֵם — נְיַחֵס לוֹ הַצְּמִיחָה, אַךְ הַצְּדָקָה אֵינֶנָּה גוּף וְאֵין הַכִּסּוּי נוֹפֵל בָּהּ בֶּאֱמֶת וְלֹֹא הַגִּלּוּי גַם כֵּן, אֲבָל, הָעִנְיָן הוּא שֶׁצִּדְקָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁסִּכְּלוּהָ הַגּוֹיִם מִתְּחִלָּה תִּתְוַדַּע וְתִתְפַּרְסֵם לָהֶם. וְנִמְצָא זוֹ הַעְתָּקָה שְׁנִיָּה, בְּאֹפןֶ, שֶׁהִנֵּה, רִאשׁוֹנָה הֶעְתַּקְנוּ הַצְּמִיחָה אֶל הַיְצִיאָה מִן הַהֶעְלֵם אֶל הַגָּלוּי, וְהַשְּׁנִיָּה — אֶל הַפִּרְסוּם וְהַיְדִיעָה, הַבָּא אַחַר הַסִּכְלוּת. וְכֵן: חָשַׂף 25 "חשף", ישעיה נב, י. יְיָ אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ, יֵשׁ כָּאן שְׁתֵּי הַעְתָּקוֹת, הָרִאשׁוֹנָה — שֶׁיִּחֵס לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ זְרוֹעַ וַחֲשִׂיפָה, מַה שֶּׁלֹא יֵאוֹת אֶלָּא לָאָדָם, וְאָמְנָם, אֲפִלּוּ אִם יֵאָמֵר מַאֲמָר זֶה בָאָדָם — עֲדַיִן הוּא הַעְתָּקָה, כִּי אֵין הַכַּוָּנָה בָזֶה גִלּוּי הַזְּרוֹעַ, אֶלָּא — פִּרְסוּם הַכֹּחַ, והֲרֵי זוֹ הַעְתָּקָה עַל גַּבֵּי הַעְתָּקָה.

8הַהַעְתָּקוֹת הַגְּמוּרוֹת (אֲלֵיגוֹרִיאָה) הֵם — כַּאֲשֶׁר מַאֲמָר אֶחָד כֻּלּוֹ, נוֹשְׂאוֹ וּנְשׂוּאוֹ, יהְיוּ מֻעְתָּקִים וְלֹא תִהְיֶה הַכַּוָּנָה עַל מַה שֶׁיּוֹרוֹ מַמָּשׁ, אֶלָּא עַל דּוֹמֶה לָהֶם, כְּמו שֶׁזָּכַרְנוּ. אַךְ אִם הַנּוֹשֵׂא לְבַדּוֹ יִהְיֶה מֻעְתָּק וְהַנָּשׂוּא פָשׁוּט, אוֹ לְהֶפֶךְ, — יִקָּרְאוּ: בִּלְתִּי גְמוּרוֹת. דֶרֶך מָשָׂל: עֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר (תהלים סה יד) הִנֵּה, הַנָּשׂוּא הוּא הַמֻּעְתָּק שֶׁהוּא הָעֲטִיפָה, אַךְ הַנּוֹשֵׂא הוּא פָשׁוּט; שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְיָ (מיכה ו ב) הַנּוֹשֵׂא הוּא הַמֻּעְתָּק, שֶׁהוּא הָרִים, כְּפִי מַה שֶׁפֵּרְשוּ בוֹ שֶׁהַכַּוָּנָה עַל הָאָבוֹת 26 "שהכונה על האבות", ראש השנה יא, א: "ואומר שמעו הרים את ריב ה' והאיתנים מוסדי ארץ…בזכות אבות" , וְהַנָּשׂוּא הוּא פָשׁוּט שֶׁהוּא שְׁמִיעַת הָרִיב וְזֶה נִקְרָא "הַעְתָּקָה בִלְתִּי גְּמוּרָה"; אַךְ מַאֲמַר: וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָּׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה (ישעיה יא, א), הִנֵּה זֶה "הַעְתָּקָה גְמוּרָה", כִּי הִנֵּה קִיֵּם הוֹצָאַת הַחֹטֶר בְּגִזְעוֹ שֶל יִשָׁי, וְהִנֵּה הַחֹטֶר, הַגֶּזַע וְהַהוֹצָאָה — הַכֹּל הֶעְתֵּק, וְהַכַּוָּנָה: הִוָּלֵד בֵּן מִמִּשְפַחַת יִשָׁי; וְכֵן: וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְהִנֵּה כְּשֶׁיַּאֲרִיךְ יוֹתֵר וְיִרְבּוּ הַמַּאֲמָרִים נִמְשָׁכִים זֶה אַחַר זֶה בְּסִפּוּר מִקְרִים וּתְנָאִים שׁוֹנִים, כֻּלָּם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, יִקָּרֵא "מָשָׁל" (פַּארַבּוֹלָה parabola אוֹ אֶמְבְּליֵמָה Emblema) אוֹ "חִידָה" (אֵינִיגְמָה Enigma), כְּעִנְיַן מִּשְׁלֵי הַנְּבִיאִים. דֶּרֶך מָשָׁל: כֶּרֶם 27 כרם, ישעיה ה, א. חוד, יחזקאל יז, ב. הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן וְכוּ' חוּד חִידָה וּמְשׁוֹל מָשָׁל וְכוּ. וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע, שֶׁהִנֵּה יֵשׁ הֶעְתֵּקִים שֶׁיְּסוֹדָם הַדִּמְּיוֹנִי מוּבָן הֵיטֵב וְעַל כֵּן בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁתֹּאמְרֵם, הִנֵּה יִהְיוּ נְכוֹנִים. וְיֵשׁ מִינֵי הֶעְתֵּקִים שֶׁאֵין הַדִּמְיוֹן בָּהֶם כָּל כָּךְ בָּרוּר שֶׁיֵּאוֹתוֹ בְכָל לָשׁוֹן, אֲבָל נִמְצָאֵם נְהוּגִים (קַאטַאקְרֵיזִיס Catachresis, הֶעְתֵּק נָהוּג בְּאוֹתוֹ לָשׁוֹן) בְּאַחַד מִן הַלְּשׁוֹנוֹת וְלֹֹא יִתָּכֵן לִנְהֹג אוֹתָם בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת שֶׁלֹּא נָהֲגוּ בָם בַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן הַהוּא. דֶּרֶךְ מָשָׁל: "קוֹל גָּדוֹל" 28 "קול גדול", שמואל –ב טו, כג. מָצָאנוּ בִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וְהַכַּוָּנָּה בוֹ "קוֹל חָזָק" וְלֹא יֵאָמֵר כֵּן בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת, וְכָאֵלּוּ יִמָּצְאוּ בְכָל לָשׁוֹן מְיֻחָדִים בַּלָּשׁוֹן הַהוּא, מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ נָהֲגוּ בְעָלָיו, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַעְתִּיקָם מִלָּשׁוֹן לְלָשׁוֹן. וְאָמְנָם עוֹד מִין אַחֵר יֵשׁ שֶׁנִּכְלְלֵהוּ תַחַת הַהֶעְתֵּק מִצַּד אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ הֶעְתֵּק לְגַמְרֵי, וְהוּא שֶׁנֹּאמַר (אִירוֹנִיאָה Ironia, הֶעְתֵּק מִתְחַלֵּף) דָּבָר וְאֵין כַּוָּנָתֵנוּ בוֹ אֶלָּא עַל הֶפְכּוֹ. וְדָבָר זֶה יִדְמֶה לְהֶעְתֵּק בִּהְיוֹת הוֹרָאַת הַדְּבָרִים מִתְחַלֶּפֶת מֵהַכַּוָּנָה בָם, כְּדֶרֶךְ הַהֶעְתֵּק שֶׁאֵין הַהוֹרָאָה וְהַכַּוָּנָה אַחַת אַךְ יִבָּדְלוּ בֶאֱמֶת בְּמַה שֶּׁהֶעְתֵּק אוֹתָהּ הַמִּלָּה עַצְמָהּ שֶׁנַּזְכִּיר תּוֹרֶה עַל הַמְּכֻוָּן בְּהוֹרָאָה מִקְרִית עַל צַד הַדִּמְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ, וּבַמִּין הַזֶּה אֵין הַמִּלָּה מוֹרָה אֶלָּא עַל מַה שֶׁהוּא הוֹרָאָתָהּ הָעַצְמִית בֶּאֱמֶת; אָמְנָם, כַּוָּנָתֵנוּ עַל מַה שֶׁלֹּא הֻזְכַּר בִּדְבָרֵינוּ, שֶׁהוּא הַהֶפֶךְ; דֶּרֶךְ מָשָׁל: מַאֲמַר אֵליָּהוּ: קִרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל כִּי אֱלֹהִים הוּא (מלכים-א יח כז). הִנֵּה, כַּוָּנָתוֹ הָיְתָה לְהֶפֶךְ מִמַּה שֶּׁהָיָה אוֹמֵר, וְלֹא נִרְמְזָה הַכַּוָּנָה בְּמִלּוֹתָיו כְּלָל, אֶלָּא הוּא הָיָה אוֹמֵר "כִּי אֱלֹהִים הוּא" וְכַוָּנָתו הָיָה "לֹא אֱלֹהִים הוּא". וְכֵן מַאֲמַר יְשַׁעְיָהוּ: עִמְדִי נָא בַחֲבָרַיִךְ וְכוּ' אוּלַי תּוּכְלִי הוֹעִיל אוּלַי תַּעֲרוֹצִי, (ישעיה מז יב), כַּוָּנָתוֹ שֶׁלֹּא תוֹעִיל וְלֹא תַעֲרֹץ. וְהִנֵּה גַם הַמִּין הַזֶה יֵחָלֵק לִשְׁנָיִם: הָרִאשׁוֹן — כְּשֶׁנִּצְחַק בְּשָׁמְעֵנוּ וְנֹאמַר לוֹ דְבָרִים שֶׁכַּוָּנָתֵנוּ בָם הַהֶפֶךְ, אַךְ נְגַלֶּה וּנְפַרְסֵם הַכַּוָּנָה בִתְנוּעוֹת 29 "בתנועות" על ידי תנועות הידים או הגוף. מַה שֶׁנְּחַבֵּר לְדִבּוּרֵנוּ אוֹ בְאֵיזֶה מִלָּה שֶׁנָּשִׂים בַּדִּבּוּר עַצְמוֹ בְּאֹפֶן שֶׁלֹֹּא יִטְעֶה הַשּׁוֹמֵע לַחְשׁוֹב שֶׁמַּה שֶּׁבְּלִבֵּנוּ הוּא מַה שֶׁבְּפִינוּ, וְזֶה נִקְרָא "צְחוֹק". הַמָּשָׁל לָזֶה בְּדִבְרֵי זְבוּל אֶל גַּעַל: אַיֵּה 30 "איה", שופטים ט, לח. אֵפוֹא פִיךָ וְכוּ' צֵא-נָא עַתָּה וְהִלָּחֶם בּוֹ, וְהַשֵּׁנִי הוּא שֶׁנֹּאמַר הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ לֹא תִגָּלֶה הַכַּוָּנָה, וִירֻמֶּה הַשּׁוֹמֵע בְּחָשְׁבוֹ שׁהַמְּדַבֵּר תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ וְכַמָּשָׁל שֶׁהֵבֵאנוּ לְמַעְלָה מֵאֵלִיּהוּ וְנִקְרָא "הִתּוּל" וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב עָלָיו: וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֶלִיּהוּ (מלכים-א יח כז).

9הַמִּין הַשֵּׁנִי שֶׁל הַהַעְתָּקָה הוּא — כְּשֶׁיֻּקַּח (מֵיטוֹנִימִיאָה Metonymia) דָּבָר לְהוֹרוֹת עַל דָּבָר אַחֵר מִצַּד קֶשֶׁר-מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִמּוֹ. דֶּרֶך מָשָׁל: כְּשָׁיֻּקַּח הַסִּבָּה עַל מְסוֹבָבָהּ, אוֹ לְהֶפֶךְ: הַמָּקוֹם עַל מַה שֶׁבּוֹ, אוֹ לְהֶפֶךְ, הַמְּצַוֶּה עַל הָעוֹשֶׂה וְכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה; הַמָּשָׁל לָזֶה, שֶׁנֹּאמַר "יְשַׁעְיָה", "שְׁמוּאֵל", וְהַכּוָּנָה עַל סְפָרִים חִבְּרוּם יְשַׁעְיָה וּשְׁמוּאֵל, "קִרְיָה נֶאֱמָנָה" 31 "קריה נאמנה", ישעיה א, כו. וְהָכָּוָּנָה "קִרְיַת אַנְשֵי אֱמוּנָה" "אַיֵּה אֵפוֹא פִיךָ", וְהַכַּוָּנָה: "אִמְרֵי פִיךָ".

10הַמִּין הַשְּׁלִישִי — שֶׁנַּזְכִּיר (סִינֵיקְדוֹקֵי Synecdoche) חֵלֶק מִכְּלָל אחד וְנָבִין בּוֹ אֶת הַכְּלָל כֻּלּוֹ. דֶּרֶךְ מָשָׁל: נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר (תהלים קלו כה), וְהַכַּוָּנָה בַּלֶּחֶם: כָּל מִינֵי מָזוֹן, וּבַבָּשָׂר: בַּעֲלֵי חַיִּים.