ספר המדות, קללה, חלק ראשון

1א. עַל יְדֵי הַקְּלָלוֹת בָּא אֲבֵלוּת, חַס וְשָׁלוֹם.

2ב. אֵין אָדָם רַשַּׁאי לְקַלֵּל אֶלָּא אִם כֵּן יָכוֹל לִרְאוֹת הַדּוֹרוֹת שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ.

3ג. אַל תִּהְיֶה קִלְלַת הֶדְיוֹט קַלָּה. בְּעֵינֶיךָ.

4ד. הַקְּלָלוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַכַּוָּנָה.

5ה. לִפְעָמִים נִתְקַיֵּם קִלְלַת הַצַּדִּיק כָּל יְמֵי חַיָּיו וְלא לְאַחַר מוֹתוֹ.

6ו. סוֹף שֶׁקִּלְלַת חִנָּם יָשׁוּב עַל הַמְקַלֵּל.

7ז. קִלְלַת חָכָם אֲפִילּוּ בְּחִנָּם וַאֲפִילּוּ עַל תְּנַאי בָּאָה.

8ח. אֲפִילּוּ נָכְרִי הַמְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל מִתְבָּרֵךְ.