ספר המדות, דעת, חלק ראשון
ספר המדות · Sefer HaMiddot, Knowledge of God, Part I
Open in the reader →1א. פְּעָמִים הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵבִיא עַל הָאָדָם דְּבָרִים, כְּדֵי שֶׁיָּבִין מֵהַדְּבָרִים רַחֲמָנוּתוֹ וֶאֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.
2ב. מִי שֶׁמּחוֹ מְבֻלְבָּל, יִהְיֶה רָגִיל בִּתְפִלַּת חֲבַקּוּק הַנָּבִיא.
3ג. גַּם לִמּוּד שַׁ"ךְ [שִׂפְתֵי־כהֵן] סְגֻלָּה לָזֶה גַּם אֲכִילַת חִטִּים.
4ד. מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מוֹלִידִין טֶבַע בָּאָדָם לְפִי טִבְעָם.
5ה. טַעַם דָּגָן מֵבִיא דַּעַת לָאָדָם.
6ו. חַמְרָא וְרֵיחָנִי פָּקְחִין.
7ז. עַל־יְדֵי הַמַּחֲלקֶת אֵין הַדַּעַת מְיֻשֶּׁבֶת.
8ח. אָדָם מִצְטַעֵר מִדָּבָר, הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם יוֹתֵר מֵהַצַּעַר, שֶׁמְּצַעֵר מֵהַיְדִיעָה.
9ט. הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת־חֲסָדִים, זוֹכֶה לַהֲבָנָה.
10י. עַל־יְדֵי פַּת שַׁחֲרִית נִתְחַכֵּם.
11יא. הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַשְׁרֶה נְבוּאָתוֹ עַל נָבִיא שֶׁל שְׁלִיחוּת בְּהֶפְסֵק, אֲפִלּוּ אֵינוֹ חָכָם.
12יב. הַחֲכָמִים יְכוֹלִים לְהַשִּׂיג בְּחָכְמָה דְּבָרִים הַרְבֵּה שֶׁאֵין בְּשֵׂכֶל הַטֶּבַע לְהַשִּׂיג.
13יג. הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים.
14יד. כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּאֵיזֶה דָּבָר, יִפְתַּח סֵפֶר וְיָבִין אֵיךְ לְהִתְנַהֵג.
15טו. שֶׁמֶן־זַיִת מְפַקֵּחַ הַלֵּב.
16טז. מִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת, נַעֲשֲׂה מַשְׂכִּיל.
17יז. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה, זוֹכֶה אַחַר־כָּךְ לַעֲבד אֶת הַשֵּׁם בְּדַעַת גָּדוֹל.
18יח. עַל־יְדֵי יִרְאָה תִּזְכֶּה לְדַעַת.
19יט. עַל־יְדֵי הַכָּרַת צַדִּיקִים תִּזְכֶּה לְבִינָה וָדַעַת.
20כ. מִי שֶׁהוּא הַצְנֵעַ־לֶכֶת – מַחְשְׁבוֹתָיו צְלוּלִים.
21כא. מַה שֶּׁרוֹאָה עַיִן, יוֹתֵר נָקֵל לְהָבִין אוֹתוֹ הַדָּבָר.
22כב. מִי שֶׁיִּשְׁמר אֶת עַצְמוֹ מִבִּשּׁוּלֵי עַכּוּ"ם וּמִנֶּסֶךְ, זוֹכֶה לְחָכְמָה וּמֵבִין בְּכָל סֵפֶר.
23כג. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּאֲוָה, לא יִזְכֶּה לְהָבִין מֶמְשֶׁלֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל הַכּל.
24כד. כְּשֶׁאֵין אַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד, עַל־יְדֵי זֶה אֵין לְךָ דַּעַת.
25כה. כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה שׁוּם הֶזֵּק, יְדִיעַ לֶהֱוֵי לָךְ שֶׁפָּגַמְתָּ בַּדַּעַת.
26כו. מִי שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ אֵיזֶהוּ שֵׂכֶל, בְּיָדוּעַ שֶׁיִּתְרוֹמֵם בִּמְהֵרָה אֵיזֶהוּ הִתְרוֹמְמוּת.
27כז. כְּשֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בְּכָל לֵב, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לִבּוֹ לָדַעַת תַּאֲוָתוֹ וּרְצוֹנוֹ.
28כח. מִי שֶׁלּא תִּקֵּן עֲווֹנוֹתָיו, אֵינוֹ יָכוֹל לֵידַע אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.
29כט. עַל־יְדֵי אֱמֶת תִּזְכֶּה לָדַעַת דֶּרֶךְ הַשֵּׁם.
30ל. גַּם עַל־יְדֵי הַכְנָסַת־אוֹרְחִים.
31לא. כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת עִם צַדִּיקִים, תִּזְכֶּה לָדַעַת, שֶׁכָּל הַדְּרָכִים הֵן תְּפִלָּה הֵן אֲכִילָה הֵן שְׁאָר תַּעֲנוּגִים כֻּלָּם הֵם דֶּרֶךְ הַשֵּׁם.
32לב. עַל־יְדֵי רִנָּה שֶׁל שִׂמְחָה תִּהְיֶה בַּר־דַּעַת.
33לג. מִי שֶׁמְּשַׁלְּמִין לוֹ רָעָה תַּחַת טוֹבָה, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְרַחֵם עָלָיו וְנוֹתֵן לוֹ שֵׂכֶל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.
34לד. לְפִי הַגְדָּלַת מַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁל אָדָם כֵּן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַעֲמִיק מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל אָדָם, הַיְנוּ שֶׁנּוֹתֵן לוֹ מחַ גָּדוֹל.