ספר האורה, חלק ב נא

1[נא] דין החנוני. ועל החנוני ששאלת דע כי אמיתיים דברי. ואין לך קל שבקלין שאינו [בקי] בהלכות מחובר ונולד:

2כי כבר פסקה רב פפא. גוי שהביא דורן לישראל וכו' ומדבריו אתה למד שאפילו מן הגוי מותר לקבל:

3ועוד מההוא ליפתא דאתאי למחוזא נפק רבא חזייה דהוה כמושא. אמר הא וודאי מאתמול עקרא ואי משום חוץ לתחום אדעתא דגוים אתא ושרייה רבא למיזבן מינייהו. והרי לך שלקחו אותן מן הגוים. ובלבד שלא יהא מן אותו המין במחובר או שיהא ניכר שמאתמול נתלש:

4ומה שהביא ראייה מרבי יצחק בר יקר אני הייתי שם ולא מפני זאת חברו עליו אלא מחרוזות דגים היתה, ושראה אותה בבית הגוי מבערב יום טוב ולמחר הכירה בטביעות עינא והביאה, על זאת הוגד לרבותינו שיש שם בני אדם מהוגנין ויקולו בדבר ויבואו מן הניצודין ביום טוב ויאמרו מאתמול ניצודו אבל בדבר שאין במינו במחובר אין לחוש: