ספר האורה, חלק א סה

1[סה] הלכות חנוכה. מצות חנוכה נר איש וביתו, יום ראשון מדליק ומברך להדליק נר של חנוכה. ושעשה נסים ושהחיינו, מכאן ואילך המדליק מברך שתים, להדליק ושעשה נסים והרואה [מברך שתים, מיכן ואילך המדליק מברך שתים, והרואה] מברך אחת שעשה נסים, ומדליק בכל השמנים ובכל הפתילות בין בחול בין בשבת, משום דכבתה אין זקוק לה:

2ונר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו משמאל, ובתוך עשרים ובטפח הסמוך לפתח:

3וזמן הדלקה עד דכליא רגלי דתרמודאי, ונשים נמי מדליקות, שאף הן היו באותו הנס:

4ומזכירין על הנסים בתפילה ובברכת המזון ואכסנאי צריך להשתתף בפריטי בהדי אושפיזא אי לא נסיב, אבל אין נסיב כיון דמדליקין עליה בביתא לא צריך טפי:

5וראש חודש טבת שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות וקורין באחד בענינו של יום, ובאחד בשל ראש חודש, ובאחד בשל חנוכה. ומפטירין בזכריה רני ושמחי [זכרי' ב' י"ד]:

6לעולם בספר אחרון שאנו קורין בו אנו מפטירין כי לעולם צריך להיות ההפטרה מעין ספר תורה אחרון שקורא בו המפטיר: